"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
אז אממ... הסיפור הלא מעניין מתחיל ונגמר לפני שנה, עם חברה טובה ויום הולדתה. והחברה הזו חולה על אנשי זאב, אז זה מה שציירתי לה.
יכול להיות שמעט איכזבתי אותה, כי היא בטח ציפתה כנראה לאיש זאב חתיך עם קוביות בסגנון סקוט מ'זאב צעיר', ולא לגוש הפרווה עם רגליים שציירתי. אך אפילו למרות זאת, זה עדיין לא מנע את הצלעות השבורות שלי לאחר חיבוק הדוב שהיא העניקה לי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ראש הזאב מועתק, מחילה, כי אני גרועה בציור חיות. והנערה הזו קפואה מידי ללא הבעת רגש שתתאים את הסיטואציה. אם כי הסצינה הזו יכולה להיבנות אחרת אצל כל אחד... מה אתם מפרשים מהתמונה?🤔
(ואני באמת סקרנית, כי זה וואטפד פה. המוחות הטריים שכאן יכולים ליצור דברים לא מהעולם הזה.)
