"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
ובכן, אני מאוד אוהבת לצייר סצינות שיש לי בראש. במקום לכתוב אותן אני פשוט מציירת, בתקווה שהן ייהפכו למילים באיזשהו שלב...
וול, זה ציור ישן, (וואו, אני כבר מיישנת משהו מלפני חצי שנה. אני הולכת להזדקן יותר מידי מהר...)
של סיפור שאני כבר מלא זמן רוצה לכתוב, עם רעיון שהסתובב לי בראש במשך שנתיים ואני לא מפסיקה לשכלל אותו. אולי יגיע היום, שבו אני אשנס את מותניי ואמשיך אותו, אך עד אז... יש סיכוי די גדול שבני האנוש כבר יגדלו קרניים בצבע סגול ניאון.
אבל כן אפשר לראות (אני רואה זאת😑) שזה ציור ישן, משום שהקפלים מצויירים בצורה לא משהו כלל, והנערה (טורה) יותר מידי זקופה בצורה מורטת עצבים, וגם הרגל השמאלית שלה ארוכה מעט יותר מידי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
א... אתם רוצים שאתאר מה קורה כאן?
אני חושבת שאני אקח את הדרך היותר מסוכנת ואהיה מעצבנת. כי למה להרוס את ההפתעה שלבטח לא תהיה לכם?
