חח וואו, הכותרת יצאה לי די פואטית, ובצורה מסויימת היא מתארת היטב את הציור של היום.
אבל כמובן שאני צריכה קודם לדחוף לכאן את האתגר, אז הנה לכם:
אני לא אוהבת את זה😐
כאילו, בסדר,
שרבוט קליל של רבע שעה, עיפרון גרוע, לילה חסר שינה,
יש לי מלאא תירוצים הגיוניים לספק לחלק במוחי שרוצה לתקוע את הקשקוש הזה בתוך מכונת הכביסה ולתת לו להימחץ שם תחת בגדי העבודה שלי שמטונפים מדם לאחר פירוק התסכול הקבוע שלי.הו, ושכחתי לציין, זהו 'בן האש' מהמשחק מחשב היחיד (בן האש ובת המים) ששיחקתי כאשר הייתי עדיין ילדונת תמימה, בתור "ג'נטלמן".
אתפנה לנושא הפרק בעוד כמה שניות, לאחר שאטאטא מתחת לשטיח במרתף
את הקשקוש-עיפרון-ארור הזה, להסתיר אותו מכל עין אנושית אפשרית.
אישית אני לא מאמינה שיש כאן מישהו שהוא אנושי גמור, אז לכן על פי דעתי העיניים שלכם יכולות עוד איכשהו לסבול אותו,
(לא לוקחת אחריות על ניתוחי עקירת עיניים פתאומיים).ועכשיו, למה שאתם מצפים לו ואין לי מושג למה,
(גם אם אתם לא מצפים, בבקשה, אל תהרסו לי את הרשמיות)עוד ציור מכיתה ט'.
האמת שאני די מחבבת אותו, כמובן, אם מתעלמים מהאנטומיית שרירים המחרידה של הבחור, ומחוסר הרקע.
זו בעיקר הפרספקטיבה של השלשלאות שיוצרת את הייחודיות הקלה של הציור.
(תארו לכם שהייתם הורים, והייתם מוצאים בהיסטוריית חיפוש של המחשב "שלשלאות ואזיקים". מעניין אם רמת החרדה שלכם תצליח לעקוף את הוריי המסכנים....)
YOU ARE READING
My dark side (Sketchbook)
Random"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון." או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס. אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות. אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...