"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
אלוהים, סוף לימודים. אני רוצה לבכות מהתרגשות, זה הנס לו חיכיתי במשך כל החודשים האחרונים והלחוצים האלו. (אמנם נשארו לי עוד שבועיים של תירגולים בלתי פוסקים של מתמטיקה, אבל זה פרט שולי 😊)
בירכותיי גם לכל השמיניסטים שגמרו עכשיו שתים עשרה שנות לימוד.
ותנחומיי לשישיסטים שעולים לכיתה יא' שנה הבאה, אני אתפלל להישרדותכם. אתם הולכים לסבול.
בכל אופן, למרות שהוצאתי באופן מפתיע ציונים ממש טובים לאחר שקרעתי את איבר הישיבה שלי במשך כל השנה, אני מרגישה שההישג הכי משמעותי שלי הוא להוציא ציון מאה על ההגשות באומנות. אני מרגישה בשמיים רק בגלל זה, כי זה כאילו סוף סוף מוכיח לי שמצאתי את המקום שמתאים לי מכל הבחינות.
אבל עכשיו, למה מוד סוף שנה? ברשותכם אני אתחיל את פרקנו בסיפור קצר.
תדמיינו נערה עם שיער ירוק ועיניים אדומות מרוב עייפות, יושבת מול השולחן והסקטצ'בוק שלה לאחר שסוף סוף יצאה ממחסום ציור, כי הפרוייקט האחרון שלה במגמה לקח לה את כל היצירתיות (הוא היה ריאליזם 🙄). עיפרון קהה מוכן בגאון בידה, ומוחה מלא בעשרים וחצי רעיונות שרק משתוקקים להתפרץ מבין אצבעותיה. ואז, משום מקום, מתפרצת חתולה אל תוך הפריים כשאחריה דולק רועה בלגי סקרן. החתולה חסרת הכבוד קופצת מרוב בהלה על רגליה של ירוקת השיער, ותוך כדי, "על הדרך", הופכת את כף ידה השמאלית למראה אימים של שריטות מדממות.
מפה לשם היד שלי הייתה מושבתת ליומיים שלמים.😐
והנה תמונה נדירה של הקרימינלית הפושעת על יד זירת הפשע.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
תראו אותה, אפשר לראות את הרשע הטהור בעיניים הירוקות של הסדיסטית הזו. (משמע שגידלתי אותה כראוי 😌)
אם כי לא רואים את רוב הראיות לפשעיה כאן, כי רוב השריטות נמצאות על הכף הפנימית של היד. אני פשוט חוששת לפרסם את כף היד שלי באינטרנט מאז שפעם אחת העליתי משהו לסטורי באינסטגרם, ואיזו בחורה עלומה אמר לי שעל פי קו החיים שלי אני הולכת למות בעוד שנתיים. אז אתם יודעים, לא כדאי לקחת סיכונים (•_•')
בכל אופן, למה התחלתי בסיפור הזה למרות שאין לו קשר לנושא פרקנו הנוכחי?
טוב, אם ארצה להודות באמת אני אגיד שסך הכל רציתי להשוויץ בחתולה שלי.
אבל מכיוון שאני לא האדם הכנה ביותר, אני אלאה אותכם ואומר שבגלל שלא יכלתי לכתוב ולא יכלתי לצייר במשך יומיים, המוח שלי קצת התנוון, וזה מה שהוביל אותי לציור. ובכללי גם כתוצאה מהבגידה של חתולתי, וגם כתוצאה מהאנרגיה המוזרה שאופפת את התקופה של סוף שנה, אני לא נמצאת בתקופה הכי טובה שלי נפשית, כבר שבוע שלם אני נמצאת בתוך בועת מצב רוח שגורמת לי להתייאש מכל דבר שאני עושה, ולא לרצות לזוז כלל ורק לשבת ולראות אנימה כל היום.
אבל אתם יודעים איך אומרים, מעז יצא מתוק.
גם במצבים שבהם נראה שהכל אבוד, והיצירתיות הלכה לפח, תמיד אפשר לנצל את נפלאות האקפרסיוניזם ולנסות לתאר עם ציור את מה שבלתי ניתן לתאר במילים.
הראש שלי לאחרונה הוא שדה קרב של מחשבות ורגשות, שרצים כל כך מהר עד שהוא מרגיש פשוט ריק. וזה המועט שאני מצליחה להסביר, אני פשוט אתקע את הציור פה כמו תמיד ואראה אילו פרשנויות המוחות שלכם מצליחים לייצר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(פעם ראשונה גם שציירתי גרפיטי, ואנשים, זה לא קל כמו שזה נראה ×_×)
