My dark side (Sketchbook)

חתול נינג'ה רצחני

הי!
כן, היי אנשים 😶.

וכן, אני מודעת לכך שלא הייתי פה יותר מידי זמן (חודש ×_×)
כאילו, הייתם מצפים שאחרי שיגמרו הלימודים יהיה לי קצת זמן להתפנות לכלי הציור הנטושים שלי,

אבל לא!

איך שגמרתי עם מתמטיקה השנה, נלקחתי ביד הגורל לקורס קרקס מפרך,
ומיד כאשר ההוא נגמר, (וגמר לי על הדרך כל שריר קיים בגוף. מה שגורם לי להודות עכשיו לשיעורי אנטומיה, שעוזרים לי לזהות לדוגמא שהשריר שהופך לי כל הליכה לגיהנום זה השריר הארבע הראשי)
מצאתי עבודה נוחה.
וול, חשבתי שהיא נוחה, עד שגיליתי שעשר שעות ביום זו נגיסה די גדולה מימים שחשבתי לחופשיים, ועכשיו הימים שלי הפכו שוב הפעם לשגרתיים.
רק שבמקום לשבת על איבר הישיבה שלי כל היום וללמוד, אני יושבת עליו כל היום וממיינת סחורה פגומה של איזה מפעל מזורגג.

יאיי לחיי.

אני רוצה חופשש T_T
אני רוצה זמן..

למרות שאם אודה באמת,
חוסר הזמן הוא לא התירוץ היחיד שמנע ממני לפרסם ציורים או בכללי לצייר.

איכשהו, (ואני מאשימה בזה את המתמטיקה הארורה) נכנסתי למחסום ציור מעיק.
אבל לא מחסום מהסוג שבו אתה חסום מרעיונות ואין לך מושג מה לצייר,
אלא מהסוג היותר גרוע, הזה שמביא לך יותר מידי רעיונות, אבל ברגע שהם עולים על הדף, הם מעוררים מיידית את רגש השנאה שלך כלפיהם.
כך שיצא שכל הסקצ'בוק שלי עכשיו מלא בציורים לא גמורים, ושלא ראויים לעלות לאוויר ואפילו למראה עיניים, כי אני לא מסוגלת שלא לתעב אותם.

אם יש מפה מישהו/ית שמזדהה איתי,
תנחומיי העמוקים 🙇🏻‍♀️.

בכל אופן, דווקא המחסום הנורא הזה גרם לי לנסות רעיון חדש שריחף לו במוחי בין המחשבות במשך כמה זמן, רק שעדיין לא אזרתי אומץ לנסות אותו, עד יום שישי.

אם שמתם לב אולי,
בפרופיל שלי פירסמתי בקשה לתת לי כל מיני דברים - רעיונות, נושאים, מילים, סצינות,
כל מה שעולה על רוחכם.
ואני, כביכול, אמורה לנסות להעלות אותם על דף.
אז מה שהיה הוא שחשבתי וקיוויתי,  שהאתגר/ניסוי הזה יעזור לי קצת לצאת מתוך הכלא שנקרא המוח שלי,
בכך שהוא ייתן לי הזדמנות לנסות לצייר רעיונות ממוחות שונים לגמרי.

והאמת, עד כה זה עובד באופן מפתיע.

אז אנשים,
אני מקווה מאוד בשבילכם שניצלתם טוב טוב את ההפוגה מהקריפית ירוקת השיער של וואטפד,
כי אני הולכת לחזור, ובגדול 😌
(כך אני מקווה)

אז לפני שאני פונה להמשך, קודם כל עלי להודות לכם שהסכמתם בכלל לזרום איתי ועם הדרישות המוזרות שלי,
אבל עכשיו, שנעבור לחלוצה שלי?

כפיים סוערות ל - Hen434343
שזכתה ב"כבוד" להיות הראשונה שנענתה, יחד עם הבקשה:

חן, אני מודה,
הרעיון שלך היה אחד מהכיפים לביצוע.

בנוסף אני מודה שבהתחלה כאשר ראיתי את המילים 'חתול' ו- 'נינג'ה',
ישר עלה לי במחשבה חתול חמוד שכזה בתנוחת קרב ועם חיוך תחמן שאומר שיש סיכוי שמישהו אכל את כל השמנת.

אבל אז נזכרתי שזה יותר מידי דומה לגרסת חתול הנינג'ה שציירתי ב2018, ואני לא רוצה לחזור על הטעות הזו שנית.
כלומר, תראו בעצמכם ותבינו.

חח כן...
יש סיבה לכך שהוא קבור במגירה שלי.

אז לכן, החלטתי לאתגר את עצמי בגירסא קצת יותר מאיימת.
וטוב שכך 😶

כי יחד עם עטים, טושים אלכוהוליים ממסטלים (שיט, שכחו שציינתי את זה), ועפרונות זולים,
הצלחתי להוציא גירסא שהצליחה להפתיע אפילו אותי, לאור כך שלא הצלחתי לאהוב את מה שאני מציירת במשך יותר מידי זמן.

היה נחמד ממש לנסות לאזן בין המסורת של תלבושת הנינג'ה לבין הפגנה מידתית של השרירים שהשקעתי בהם ממש (באופן מטריד למדי, עכשיו כשאני חושבת על זה. כי זה הרי בכל זאת חתול).
וגם לנסות לאזן בין הקשיחות והקרירות שאמורים להיות לנינג'ה מומחה, לבין האוזניים והזנב המתוקים ברמות של הבחור החתולי.

בכל אופן, למה אני ממשיכה לחפור? (ברצינות, אתם צריכים להפסיק אותי מתישהו, כי אני לא יודעת איך שולטים בזה)
תראו בעצמכם מדוע אני גאה בעצמי.

חן,
אני אתן לך את הכבוד לקרוא לו בשם 🙃
(למה, כי אח שלי רצה לקרוא לו קאקאשי, אבל הבחור ההוא בכלל טיפוס של כלבים 😐)
ותודה על האתגר, הייתי צריכה את זה.

ניפגש עד הפעם הבאה אני מניחה,
אל תמותו לי בינתיים ~