Always you ~Larry stylinson~

~חלק 1~

הייי מקווה שתהנו ושתהיה לכם קריאנה מהנה!
עוד פאנפיקים שכתבתי נמצאים פה: linoynisanov12

״כן מר סטיילס, תתחיל בבקשה.״ היא מתחילה להגיד
ואני פשוט מסתכל עליה, לא אומר כלום.
אני לא יודע איך מתחילים שיחה כזאת בכלל.
״הארי? הכל בסדר?״ היא שואלת, ״כן, כן. הכל בסדר.״
״אוקיי.. אני לא לוחצת עליך. תתחיל לדבר מתי שתרצה.״
״אני לא ממש יודע איך להתחיל.״ אני מודה, ״אוקיי.. אני פשוט אשאל אותך: איך הכל התחיל? מאיפה אתה חושב שכל הבעיות האלה התחילו?״
״אני לא יודע בדיוק.. אני חושב שאחרי שלקחנו הפסקה. כלומר, הלהקה שהייתי בה, וכל אחד התחיל קריירת סולו משלו.״
״תסביר לי.״ היא מבקשת, ״היינו הלהקה הכי מצליחה בעולם. פרצנו בשנת 2011 אחרי שחיברו אותנו ביחד כלהקה בתוכנית ריאליטי של שירה. לא הכרנו זה את זה לפני וזה היה מטורף פשוט.״ נעצרתי, ״אוקיי, תמשיך.״
״לא היה לנו רגע אחד של שקט. תמיד התרוצצנו מהופעה להופעה, מריאיון לריאיון, קמפיינים והשקות..
אף פעם לא התלוננו, תמיד הוקרנו תודה ואהבנו את זה. אהבנו את העומס שיש עלינו למרות שזה היה קשה..״ אני שם לב שורוניקה כותבת כל מה שאני אומר, ״היינו חמישה: אני, זאין מאליק, ליאם פיין, נייל הורן ולואי.. לואי טומלינסון.״
״תספר לי קצת עליהם.״
״לזאין יש קול כל כך יפה, קול שמסוגל למוטט קירות מכמה שהוא יפה ומדהים.
ליאם פשוט מוכשר, בהופעות הוא היה רוקד ושר יפהייפה. אף אחד מאיתנו לא ידע לרקוד כמו שהוא יודע.
לנייל יש מתיקות שממיסה לבבות. הוא לא היה מקבל הרבה סולואים, משהו שתמיד עיצבן אותי-״
״למה?״ היא קוטעת אותי, ״כי יש לו קול יפה ורך וחבל שלא כולם היו מודעים לזה.״
יש בינינו שקט מביך של כמה שניות, ״ולואי?״
״לואי..״ אני מחייך כשאני שומע את שמו, ״לואי כל כך מוכשר, הוא שר כל כך יפה. גם הוא לא היה מקבל מספיק סולואים או את הערכה שהוא צריך לקבל.״
״ו..?״ היא רוצה שאמשיך, ״והוא היה אהבת חיי. בחיים לא הרגשתי לאף אחד או אחת מה שהרגשתי אליו.״
״ואתה עדיין מרגיש?״
״אני לא יודע. אני מתגעגע אליו כל כך, כל יום בערך.״
היא ממשיכה לכתוב במחברת שלה עד שהיא פונה להביט בי.