Always you ~Larry stylinson~

~חלק 51~

״אתה מדהים, טוני.״
״אתה מדהים, לואי.״
זה שונה.. אני לא יודע אם שונה טוב או שונה רע.
אבל אני ממש לא יכול להיתקע על הארי, וטוב לי עם טוני. כלומר, אני חושב שטוב לי איתו.
לאט לאט אני שוב מתחיל להישקע במחשבות, ״לואי? לואי?!״ הוא מנער אותי בבת אחת, ״סליחה, אמרת משהו?״
״שאלתי איך היה במשחק עם פרדי. קרה משהו?״
״לא.. סתם חשבתי קצת.״
״אתה חושב הרבה, אה?״
״אני לא מצליח לשלוט בזה.״ אני מחייך, ״לואי, אני צריך לדבר איתך.״
״אוקי.. דבר.״

נ.מ- הארי:
אני שוכב על המיטה שלי.
ידי מונח מתחת לראשי והיד השנייה מונחת על הבטן.
אמצע היום, ואני שוכב במיטה וחושב.
נמאס לי כבר לחשוב.
ראיתי את לואי עם החבר החדש שלו לפני יומיים והלב שלי כל כך כואב!
לא נפגשתי עם נייל, ליאם או כל אחד אחר במשך כל הזמן הזה.
הם לא מפסיקים להתקשר אליי אבל אני לא עונה להם, וגם אם אני כן עונה אז אני אומר שאני לא יכול לדבר ומנתק.
התריסים סגורים וגם הווילונות.
אני נמצא בחושך הזה יומיים.
ככה זה מרגיש דיכאון?
אבל למה אני מדוכא כל כך?
אני זה שלא רצה את לואי כבן זוג. ועכשיו אני כן רוצה אותו כבן זוג?
בכל מקרה זה לא משנה מה אני רוצה.. הוא כבר בחר.
ולא בי הוא בחר.
עבדתי כל כך הרבה זמן אצל ורוניקה כדי לזכור מה הוא בשבילי וכמה אני אוהב אותו.. אבל זה כבר היה מאוחר מידי.
הדלת שלי נפתחת בבת אחת ואני נשאר אדיש.
״מי זה?״ אני לא פונה להביט, ״קום.״ הוא אומר בשקט, ״די ליאם, עזוב אותי.״
״אני לא אעזוב אותך. אתה תקום ותבוא איתי.״
״לא בא לי לבוא איתך, לא רוצה לצאת מפה.״
הוא מסיט את הווילונות ואני עוצם את עיניי ומתחפר בתוך השמיכה.
״קום כבר!״ הוא מושך אותי, ״קדימה, כנס להתקלח, תנקה את עצמך. אנחנו הולכים.״
״לאן אנחנו הולכים?״
״לנשום אוויר צח.״
אני מתקלח מתלבש ואנחנו נוסעים.
אנחנו מגיעים לצוק.
הצוק שבו הייתי אמור להציע ללואי נישואים, הצוק שבו ראיתי את לואי כמעט נופל..
״למה הבאת אותי לפה?״ אני שואל ביובש, ״תצעק.״
״מה..?״
״שמעת מה אמרתי: תצעק.״
״לצעוק מה?״ אני שואל מבולבל, ״מה שאתה מרגיש.״
״אני לא מרגיש כלום. בא לי ללכת למיטה ולישון.״ אני מסתובב אבל הוא תופס בזרועי,
״תעשה את זה אחרי שתעשה מה שאמרתי לך. תצעק פשוט כל מה שיושב לך על הלב.״
״אני לא יכול..״
״למה לא?״
״כי ברגע שאני אצעק, הדמעות שלי יצאו.״
״שיצאו, מה הבעיה?״
״אני לא רוצה להוציא אותן שוב.״
״הארי.. תצעק. זה יעזור לך לשחרר.״
״אני לא יודע מה לצעוק.״
״אוקיי.. מה אתה מרגיש?״
״שאני שונא את לואי.״
״ולמה אתה שונא אותו?״
״כי אני עשיתי פאקינג הכל כדי להיזכר בו. הוא אפילו לא ניסע לתת לי זמן אפילו להחלים, ועד שסוף סוף החלמתי.. הוא כבר עם מישהו אחר.״
״מה? איזה מישהי אחר?״
כמובן שהוא לא יודע, ״ללואי יש מישהו. אני ראיתי אותם כשהייתי אצל ורוניקה. הוא נישק אותו בלחי.״
״לא ידעתי את זה..״
״אני יודע שלא.״
״קדימה, עכשיו תצעק את זה.״
״אני שונא אותך, לואי.״ אני אומר בשקט, לא צועק.
״זאת לא צעקה. יותר חזק.״
״אני לא יכול לצעוק את זה.״ אני מודה, ״ולמה לא?״
״כי אני לא באמת שונא אותו. כלומר, אני כן שונא אותו, אבל רק בגלל שאני אוהב אותו כל כך שזה כואב.״
״אז תצעק שאתה אוהב אותו.״
אני לוקח נשימה עמוקה ומתכוון לצעוק ואז גל של הודעות מציפות את הטלפון שלי ואת של ליאם.
אנחנו מביטים בטלפונים שלנו מודהמים לגמרי, ״מ-מה..? א-איך הוא יכול לעשות את זה?״
״הארי..״
״איך הוא יכול!?״
״הזמר האהוב, לואי טומלינסון- מאורס.
כולנו חשבנו שיום יבוא, ולואי טומלינסון והארי סטיילס יתחתנו אבל זה ממש לא המצב. לואי טומלינסון מאורס לאיש העסקים, אנטוני רייס, (טוני). השניים הצליחו להסתיר את הזוגיות שלהם למשך כמה שבועות, אבל היום הם נצפו יחד בשיקגו מאוהבים לגמרי.
טבעת אירוסים כרוכה סביב אצבעו של לואי, טבעת שלא הייתה שם לפני.״
אני קורא והלב שלי פשוט צונח..
הוא באמת מתכוון להתחתן איתו?
הוא באמת התגבר עליי כל כך מהר?!
״אני שונא אותך לואי!!״
אני צועק כל כך חזק, מתיישב על ברכיי ונותן לדמעות לצאת, ״איך אתה מרגיש, ברו?״
״מרוסק! איך הוא יכול להתחתן איתו?״
״אני לא יודע..״
״אני לא יכול לתת להם להתחתן.״
״הארי אם הוא התקדם..-״
״הוא לא! הוא צריך אותי בחיים שלו..״ אני אומר בתקיפות, ״ואני צריך אותו בחיים שלי..״ אני אומר בשקט.