Always you ~Larry stylinson~

~חלק 25~

״דארלינג.. איימ הום!״ אני אומר ברגע שאני נכנס לבית.
אני מחפש את לואי בסלון ובמטבח.
אני עולה לקומה השנייה לראות אם הוא בחדר השינה.. גם לא.
איפה הוא?
אני מנסה להתקשר אליו אבל הוא לא עונה.
אני שותה כוס מים כדי להירגע ולהבין שאני סתם פרנואיד.
לפתע אני רואה פתק דבוק על המקרר בעזרת מגנט..
״האזה, אני מצטער שנעלמתי ככה אבל הייתי צריך ללכת.
אני אחזור הביתה ברגע שאוכל, אני מבטיח.
אוהב אותך, לואי.״
מה.. לאן הוא הלך.
נייל מתקשר אליי, ״הלו?״
״האז, אני בדרך אליך.״
״ממתי אתה שואל?״ אני זורק בציניות, ״מאז שאתה ולואי ביחד. אני לא רוצה להיכנס לכם באמצע משהו.״
״אוקיי..״
״קרה משהו?״
״לא..״ אני משקר, ״פתח את הדלת, נעול.״
אני ניגש לפתוח לו ואנחנו מתיישבים בספה.
אני משפשף את עיניי ומשעין את ראשי בין ידיי.
״הארי מה קרה?״ הוא שואל שוב, ״זה לואי.. היה לנו בוקר מדהים,״ אני מתחיל להגיד עם חיוך, ״אחרי שחזרתי מורוניקה, הוא לא היה פה.
הוא השאיר פתק וכתב שהוא צריך ללכת.״
״אולי קרה משהו.. יכול להיות שהוא כועס עליך?״
״הוא כתב שהוא אוהב אותי.״
״אז הוא יחזור..״
״אז למה הוא הלך בלי להגיד לי? למה הוא לא אמר לי למה הוא הלך?״
הוא פונה להביט בטלפון, ״תראה מה התאריך היום.״ הוא מסובב את הטלפון לעברי, ״פאק.. איך לא שמתי לב?!״
״מה אתה מתכוון לעשות?״
״הוא בטח טס ללונדון, לא?״
״נכון.״
״אני אטוס לשם.״
״יש לך הופעה.״ הוא מזכיר לי, ״זה לא מעניין אותי.
חבר שלי צריך אותי.״ אני אשקר אם אני אגיד שזה לא מוזר לי, ״אני אבוא איתך?״
״מה שבא לך.״
״אתה טס היום?״
״כן.״ אני עונה, ״אני אבוא מחר.״
״אוקיי.״ אני קם והולך להוציא את המזוודה מהארון.
אני אורז מספר בגדים, מזמין כרטיס טיסה ללונדון במהירות ומתלבש בהתאם.
אני חוזר לנייל שעדיין בסלון, ״למתי הזמנת כרטיס?״
״הכי קרוב זה לעוד שעה.״
״יופי זה מצויין לך.״
״אוקיי אני יוצא לשדה, נתראה.״
״אני אסיע אותך.״ אני מסכים ואנחנו יוצאים.