Always you ~Larry stylinson~

~חלק 42~

״הארי?״ הוא שואל מופתע כשהוא רואה אותי ואני מחייך, ״למה אתה מופתע?״
״לא מופתע פשוט לא ידעתי ש.. נזכרת.״
״נזכרתי באופן חלקי. אני עובד על זה עם ורוניקה.״
״שיהיה לך בהצלחה. אתה לא היית עם לואי?״
״אני.. הייתי, כן. אממ.. אני יכול לשאול אותך משהו?״
״כן, בטח.״
״אני ולואי.. מה אנחנו?״ הוא מסתכל עליי למשך כמה דקות מבלי להגיד כלום, ״אממ.. אולי תגיד לי במה נזכרת וככה אני אוכל לענות לך במדויק מבלי להעמיס עליך.״
״לא, לא. תספר לי.״
״הארי-״
״ליאם!״ אני קוטע אותי בצעקה, ״תספר לי.״ הפעם אני אומר בטון יותר רך, ״אתה לא עובד על זה עם ורוניקה?״
״אני כן. יש לנו פגישה רק עוד שבוע.״
״אוקיי.. אתה ולואי הייתם זוג, אולי הזוג הכי יפה שראיתי כל החיים שלי.
כל הזמן היה ביניכם רגעים קטנים כאלה.. רגעים רומנטיים, רגעים יפים. המעריצים היו בטירוף עליכם ולמנהלים שלנו זה לא כל כך התאים שיהיו הומואים בלהקה.
אחרי שזאין עזב החלטתי לבקש הפסקה, בשבילכם.
הרגשתי שאתם צריכים את זה.
הייתי בטוח שאחרי שנתפרק, אתם תהיו ביחד. אבל לא.. אתם לא נהייתם זוג ורבתם.
לא דיברתם 5 שנים. והשנה סוף סוף חזרתם לקשר והפכתם לזוג מהר מאוד. מהר יותר ממה שציפיתי.
ביום הולדת שלו, ביום של התאונה, אתה תכננת להציע לו נישואים. אתה אמרת, ואני מצטט: אני לא יכול לראות את החיים שלי בלעדיו. אני חייב אותו קרוב אליי, תמיד. סוף ציטוט.
אתה התייעצת איתי מהי הדרך הטובה ביותר, היפה ביותר להציע לו נישואים.״
״ו..? מה תכננו?״
״אתה תכננת.״ הוא מתקן אותי, ״מה תכננתי?״
״היינו כולנו ביחד בחג המולד, בביתו של לואי.
היינו עם אחיותיו של לואי, הבן שלו, ההורים של נייל וחברה שלו, גם ההורים שלי היו לכמה שעות והלכו. בכל אופן, התכנון היה שאחרי החג מולד המשפחתי בבית של לואי, ניסע למעין צוק שנמצא קרוב לבית שלי. כלומר, אתם תהיו רק שניכם ואנחנו נסתכל מהצד כדי לא להרוס את הרגע שלכם ביחד.
הכל היה שלג, לבן ויפה, הפעלנו אורות והכל היה כל כך מושלם.
ואז.. קרתה התאונה.״
״תיקח אותי לשם. לצוק. אולי זה יעזור לי להיזכר.״
הוא לא אומר כלום ולוקח אותי לשם.