אחרי כמה ימים בלונדון, אנחנו חוזרים לאל-איי.
הפסקתי לתכנן את יום ההולדת של לואי. למעשה, לא חשבתי על זה בכלל. חשבתי רק על איך אני יכול להיות לצידו בדרך הטובה ביותר שיש.
אולי נייל וליאם תכננו משהו.. אני אבדוק את זה איתם.
אני ולואי חוזרים הביתה והדבר הראשון שהוא עושה זה להוריד את החולצה שלי, ״לואי רק הגענו.״
״עבר הרבה זמן..״ הוא ממשיך בלהוריד את מכנסיי.
בלי יותר מידי דיבורים מיותרים, אנחנו נפטרים מהבגדים שלנו במהירות.
אני מכין אותו לפני שאני חודר אליו, ״פאק...״ הוא גונח באוזני ואני חודר אליו בבת אחת, ״אלוהים,
הארי!״
הוא ממשיך לצעוק, ״אני יודע שאמרנו שנשאיר אותו מחוץ לחדר, אבל לא היית צריך להגיד את השם שלי פעמיים.״ אני צוחק, ״קשה שלא.״
הוא מתנשף ואני יחד איתו.
YOU ARE READING
Always you ~Larry stylinson~
Fanfikce״הוא היה חייב לחזור לחיים שלי?!״ הוא צועק, ״הוא לא חזר לחיים שלך. אתה פשוט ראית אותו אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור לשם.״ ״מספיק שראיתי אותו פעם אחת. עכשיו אני יודע שלא אוכל להוציא אותו מהראש.״ אזהרה! הפאנפיק עלול להכיל:...
