״לא הייתי מציע את זה אם לא היית חשוב לי, נייל.״
אני מביט בפניו של נייל, ״הארי עבר הרבה זמן,
מה קרה שנזכרת פתאום?״
״אין לך מושג אפילו מה עבר עליי כל הזמן הזה, נייל. אני לא נרדם בלילות בגלל הריב הזה, יש לי חרדות מטורפות..״ אני מספר לו הכל, ״למה?״
״אני לא יודע..״ אני משקר, ״הארי.. למה?״ הוא מתעקש ושואל שוב, ״החרדה שמלווה אותי הכי הרבה זו חרדת נטישה אוקיי? אתם הייתם האנשים הכי קרובים אליי בעולם ואז פשוט עזבתם את החיים שלי כאילו לא הייתם. זה מפחיד אותי שאנשים יכולים להיכנס לחיי ובאותה נשימה גם לצאת מהם.״
״למה עשית את זה? למה שיקרת לו ואמרת לו שאתה לא בעניין?״ הוא מעלה את הנושא הזה שוב, ״נייל.. זה לא משנה עכשיו. את מה שיש לי לפתור עם לואי אני אפתור איתו. אני פשוט באתי להגיד לך שהתגעגעתי אליך ושאני מצטער על הכל! גם ליאם.״
״אוקיי.״ הוא לא מתווכח, ״אתה תבוא היום בערב?״
״כן, אני אבוא. אבל נשבע לך שאם ליאם יפתח את הנושא הזה אני-״
״הוא לא יפתח את זה.״ אני קוטע אותו, ״אוקיי.״
אני מחבק אותו לפני שאני הולך וחוזר לביתי.
YOU ARE READING
Always you ~Larry stylinson~
Fanfiction״הוא היה חייב לחזור לחיים שלי?!״ הוא צועק, ״הוא לא חזר לחיים שלך. אתה פשוט ראית אותו אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור לשם.״ ״מספיק שראיתי אותו פעם אחת. עכשיו אני יודע שלא אוכל להוציא אותו מהראש.״ אזהרה! הפאנפיק עלול להכיל:...