״לו..?״ אני אומר בשקט, ״לו, תתעורר.״
״מממ..?״ הוא מתמתח, ״אני הולך.״
״לאן אתה הולך?״
״יש לי הופעה..״ הוא מביט בשעון, ״עכשיו 3 לפנות בוקר.״
״אני יודע.״
״אתה לא תהיה בערב חג המולד?״
״אני אהיה. אני פשוט אאחר קצת..״
הוא מסתובב להביט בי, ״אתה תחזור מהר?״
״אני אשתדל שכן.״
אוקיי..״ הוא נשכב על הבטן וחוזר לישון, אני משאיר נשיקות קצרות לאורך גבו ויוצא.....
ההופעה נגמרה ואני כבר באיחור.
לואי התקשר אליי מיליון פעם במהלך ההופעה. אני חוזר אליו, ״בייב, אני בדרך.״
״התחיל לרדת שלג, איך אתה נוסע?״
״ברכב שלי. אין לו בעיה לנסוע בשלג. כמה דקות אני אגיע.״
״תיזהר כשאתה נוסע.״
אני מנתק את השיחה ונותן גז.
ופתאום.. אני נתקע בפקק.. פאק.
אני צופר שוב ושוב אבל אף אחד לא זז.....
כבר 20 דקות שאני לא זז בפקק.
הטלפון של מצלצל וזה ליאם, ״הלו?״
״איפה אתה? כמה זמן?!״
״תגיד לי אתה חושב שאני נהנה לעמוד במקום מבלי לזוז עם עוד מאות מכוניות?!״
אני צועק עליו, ״מה עובר עליך?״ הוא אומר בטון קצת פגיע, ״סליחה.. זה פשוט חג המולד הראשון שלנו יחד כזוג ואני כבר מתחיל לפשל.״
״תפסיק לחשוב שאתה מפשל כל הזמן!״ הוא נוזף בי, ״איזה בן זוג לא יכול להיות ביום ההולדת של בן הזוג שלו?״
״הארי אתה בעל קריירה.. וחוץ מזה, לואי מבין.״
״איך הוא בינתיים?״
״קצת עצוב לו שאתה לא פה, אבל הכל טוב. הוא עם פרדי לבינתיים.״
״מה הוא אמר שאני לא שם?״
״הוא.. קצת עצוב אבל הוא בסדר. הוא ישכח מהכל ברגע שיגיע הרגע הגדול.״
״בינתיים אני לא רואה את הרגע הזה מתקרב.. אני פה כבר חצי שעה.״ אני אומר בעצבים, ״הנה!! מתחילים להתקדם, אני סוף סוף מתקדם.״
התנועה מתחילה לזוז סוף סוף והכביש מתפנה כמעט לגמרי.
״הארי תיזהר שאתה נוסע.״
״איזה תיזהר? אני נוסע על 170 קמש. אני חייב להגיע כבר.״
״תגיד אתה אידיוט? תאט מהר!״
״אני.. אני לא יכול הכביש מחליק! אני לא מצליח לעצור.״
״הארי? הארי?!״
*בום*
ומשם.. אני לא זוכר כלום.
YOU ARE READING
Always you ~Larry stylinson~
Fanfiction״הוא היה חייב לחזור לחיים שלי?!״ הוא צועק, ״הוא לא חזר לחיים שלך. אתה פשוט ראית אותו אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור לשם.״ ״מספיק שראיתי אותו פעם אחת. עכשיו אני יודע שלא אוכל להוציא אותו מהראש.״ אזהרה! הפאנפיק עלול להכיל:...