Always you ~Larry stylinson~

~חלק 40~

״מה אתה זוכר?״ אני מתחילה לשאול, ״את הרוב.״ הוא עונה בקצרה, ״תפרט.״
״אני זוכר שאני זמר, אני הייתי חבר בלהקה, האנשים שגירשתי מהחדר שלי בבית חולים הם המשפחה שלי, אחים שלי ואמא שלי.
ביני לבין לואי היה משהו רומנטי..״ הוא נעצר, ״אחרי שלקחנו הפסקה רבנו, בגללי.״
״ומה אתה מרגיש ללואי אחרי שנזכרת?״
״אני לא מרגיש אליו משהו כי אני לא זוכר מה היה בינינו.״
״בטיפול הבא ננסה להיזכר בקשר שלך עם לואי.״ הוא מהנהן, ״מה אתה עומד לעשות אחרי שתצא מפה?״
״ללכת לאמא שלי ולהתנצל שאמרתי לה ללכת כשבאה לראות מה שלומי בבית חולים.״
״אתה תדבר עם לואי?״
״לא. אני לא יכול לדבר איתו, זה יהיה מוזר מידי.״
״אז מה תעשה? בתוך תוכך אתה אוהב את לואי, אתה פשוט לא זוכר את זה.״
״אני לא יודע עדיין מה אני אעשה. אני לא יכול להיות עם מישהו בכאילו. כלומר, אני לא זוכר את האהבה שלי אליו.״
״וזה ישתנה לדעתך?״
״לא יודע. אם להגיד את האמת, זה מרתיע אותי קצת.״
״למה זה מרתיע אותך?״
״כי אני לא מכיר אותו.״
״אתה כן. אתה פשוט לא זוכר אותו. ללואי היה חלק עצום ומשמעותי בחיים שלך.״
״איך את יודעת את זה?״
״כי כשבאת אליי לפני התאונה, אמרת לי כמה אתה מתגעגע אליו, כמה שהוא חסר לך, שאתה אוהב אותו, שאתה לא יכול יותר לראות את החיים שלך בלעדיו.״
הוא לא אומר כלום, הוא אפילו לא מסתכל לכיווני, ״אולי כדאי שתדבר עם אחד מהחברים שלך.״
״ואם הם יגידו לו?״
״הם לא. הם האנשים שאתה הכי סומך עליהם בעולם.״
אני מפעילה את ההקלטה ונותנת לו לשמוע כל מה שנאמר במהלך הטראנס.