Always you ~Larry stylinson~

~חלק 52~

חיכיתי יומיים עד שלואי יגיע הביתה.
ברגע שגיליתי שהוא הגיע לביתו, נסעתי אליו.
אני דופק בדלת כמה פעמים עד שהוא פותח.
והוא הופתע לראות אותי, ״ברוך שובך, לואי. איך היה בשיקגו?״
״אני יכול לעזור לך?״ הוא עונה ביובש, ״אני יכול להיכנס?״
״אני לא חושב שזה רעיון טוב.״
״למה לא? טוני נמצא אצלך?״
״כן. הוא מתקלח.״ אני עוצם עיניים לרגע, ״אוקיי, אז אני אעשה את זה מהר.״ הוא מהנהן, ״אתה באמת מתכוון לעשות את זה?״ אני מצביע על ידו, ״אתה באמת מתכוון להינשא לטוני?״
״מה הבעיה, הארי?״
״אתה באמת התגברת עליי במהירות כזאת?״
״גם אתה התגברת עליי.״
״לא, אני לא! כל. יום. במשך עוד מעט 3 שבועות, שאני הולך לורוניקה לנסות לעורר את הזיכרון שלי, שאני מנסה להיזכר בכמה אני אהבתי אותך. ונחש
מה?״
אני מחכה שיענה, ״מה?״
״היא הצליחה. היא הצליחה לעזור לי ונזכרתי בהכל. למרות שאמרת לה שאני לא צריך להתאמץ, אבל אתה היית יותר מידי חשוב לי מכדי לשכוח אותך לנצח. אני נזכרתי בכל זאת שאהבתי אותך, ואני עדיין אוהב. וסביר להניח שתמיד אוהב. אבל אתה.. אתה אפילו לא ניסית.״
״מי אמר שלא ניסיתי? 5 שנים ניסיתי! התקשרתי אליך אבל אתה פחדת להיות איתי!״
״נכון, פחדתי. אבל עכשיו אתה זה שמפחד.״
״למה שאפחד?״
״אתה מפחד להיות מאושר.״ אני חוזר אחרי מה שהוא אמר לי, ״אם הייתי מפחד, אז לא הייתי אומר כן.״ הוא מראה לי שוב את טבעו, ״אני לא מאמין לך. אתה עדיין אוהב אותי ואתה משקר. אתה משקר לעצמך ולטוני שאתה לא.״
״הכל בסדר?״ טוני מתערב ונעמד ליד לואי.
אני עדיין עומד בכניסה, ״הכל פשוט מצויין.״ אני אומר בזעם, ״הארי, אתה רוצה להיכנס לשתות משהו?״ הוא מציע,
״לא. אני אוותר על התענוג.״
אני מסתובב ומתכוון ללכת, ״נתראה בחתונה.״ לואי אומר בזמן שאני הולך.