Always you ~Larry stylinson~

~חלק 58~

אני מגיע לכנסיה קצת באיחור.
לא ראיתי את לואי מאתמול.. אין לי מושג למה.
החלטנו שלפני החתונה לא נתראה יום לפני החתונה כדי שנוכל להתגעגע זה לזה מאוד. ואין ספק שהתגעגעתי אליו.
הטקס עומד להתחיל.
אני נכנס כשנייל מלווה אותי.
״איפה היית?״ הוא לוחש לי באוזן, ״בים.״ אני לא מרחיב ואנחנו ממשיכים לצעוד.
לואי עומד את העמידה שלו כשהוא לחוץ.
אני נעמד מולו.
״גבירותיי ורבותיי,״ הכומר מתחיל להגיד, ״התכנסנו כאן היום לברית הנישואין בין לואי טומלינסון להארי סטיילס.״ אנחנו לא מורידים את מבטנו זה מזה.
גם אם אני ממש ארצה, אני לא אוכל להוריד את מבטי משלו, ״לואי, יש עליך את הנדרים?״
״יש לי אותם פה,״ הוא מצביע על ראשו, ״אני לא צריך אותם כתובים.״
״אז תתחיל.״
״הארי, הארי..״ הוא אומר עם גלגול עיניים וחיוך, ״רק אלוהים יודע כמה היינו צריכים לעבור כדי להגיע לרגע הזה. החברים הקרובים שלנו יודעים כמה קשה זה היה וכמה עליות וירידות עברנו.. בעיקר ירידות. אבל הנה העלייה שלנו. הנה ההתחלה החדשה שלנו, בחיים החדשים שלנו כזוג.
אני באמת מאחל לנו לאהוב זה את זה עד סוף ימי חיינו ושנזדקן ביחד. כי רק איתך אני רוצה לבלות את שארית חיי.
אתה הבן אדם שאני הכי אוהב בעולם-״
״אחמ אחמ.״ פרדי מכחכח בגרונו וכולם צוחקים, ״פרד, להארי זו אהבה אחרת.״
״אני יודע.״ הוא מחייך,
״בכל אופן, זה תמיד אתה. תמיד היית ותמיד תהיה זה שאני אוהב עד סוף ימי חיי. אני אוהב אותך.״
דמעה חמה יורדת במורד הלחי שלי והוא ממהר לנגב אותה, ״תורך הארי.״ הכומר אומר, ״לואי..״ קולי רועד כשאני נזכר שלפני כמה דקות מישהי אחרת נישקה אותי. אני מסלק את המחשבה הזאת ממוחי וחוזר לנדרים, ״אני לא יכול אפילו להתחיל להסביר לך עד כמה אני אוהב אותך ועד כמה אתה חשוב לי. עד כמה שאני מאושר שאני עומד פה ואומר את הנדרים שלי מולך ולא בפני מישהו אחר.
אתה הבן אדם היחידי אי-פעם שגרם לי להרגיש באמת מאוהב, אהבה אמיתית וטהורה.
אני יודע שהיה לך קשה איתי, ואני מבטיח לך להקשות עליך יותר.״ אני צוחק, ״מה זה אהבה בלי קצת קשיים? ואין ספק שאנחנו עברנו את כל הקשיים שהיו לנו. הקושי הבא שיהיה לנו זה לאן לנסוע לירח הדבש.״
״זה מסודר כבר.״ ליאם אומר ואנחנו צוחקים, ״תודה לך הכל, לואי. על האושר שאתה גורם לי להרגיש, את האהבה, גם את הכעס והעצב.. אני אוהב אותך, לוּ״
אני רואה מלא אנשים מנגבים את דמעותיהם.
״הטבעות אצלכם?״ הכומר שואל.
נייל מביא לי את הטבעת ופרדי מביא את הטבעת ללואי,
״מצויין. אז נתחיל. לואי וויליאם טומלינסון. האם אתה לוקח את הארי להיות לבעלך בטוב- וברע, בבריאות- ובחולי, בעושר ובעוני?״ יש שקט של כמה שניות, ״אני מסכים.״ הוא מכניס את הטבעת לאצבע שלי.
מחיאות כפיים ממלאים את אולם הכנסיה, ״והאם אתה, הארי אדוארד סטיילס, מסכים לקחת את לואי להיות לבעלך בטוב- וברע, בבריאות- ובחולי,
בעושר- ובעוני?״
״אני מסכים.״ שוב פעם מחיאות כפיים. ואני מכניס את הטבעת לאצבעו של לואי.
״האם יש מישהו שמתנגד לנישואים הללו?״
שקט של כמה שניות ולפתע אני רואה את ג׳וי נכנסת לאולם. זאת שלואי הצליח להעיף ממני במועדון.
יש לה מבט נקמני בעיניים..
״אני.״ היא אומרת ומתקדמת באיטיות לכיוונינו.
״אני חושבת שלואי צריך לדעת שכמה דקות לפני הטקס בעלו התנשק עם מישהי.״ כולם משתנקים ואני מגלגל את עיניי.
היא מראה ללואי את התמונה של הנשיקה עם קייט.
״הארי..?״ הוא פונה להביט בי, ״אתה יודע שזה לא באמת. אתה יודע שלא משנה מה היה קורה, בחיים לא הייתי עושה לך דבר כזה עם כוונה או בלי כוונה.״
הוא מהנהן באיטיות, ״אתה יכול להסביר לי?״ הוא מבקש, ״עכשיו? בפני כולם?״ הוא משלב את ידיו ומקרב אותן לחזהו, ״כן.״
״אוקיי, אוקיי.״ אני פותח 2 כפתורים מהחולצה מהחום שפשט בגופי, ״הרגשתי צורך ללכת לים כדי להירגע, אוקיי? הרגשתי כל כך לחוץ לפני הטקס שהייתי חייב משהו שירגיע אותי. אתה אפילו יכול לשאול את נייל כמה לחוץ הייתי.״ אנחנו פונים להביט בנייל והוא מאשר בעזרת הנהון, ״היא פגשה אותי שם ושאלה מה חדש איתי, אמרתי לה שאני מתחתן. שאלתי אותה מה איתה ועם חבר שלה, והיא אמרה לי שהוא בגד בה. הרגשתי רע בשבילה. אמרתי לה שיהיה טוב ושאני חייב ללכת.
חיבקתי אותה כדי שתבין שהכל באמת יהיה בסדר והיא פשוט.. נישקה אותי. ישר העפתי אותה ממני. היא הצטערה ואמרה שהיא הייתה קצת מבולבלת ושאני הייתי נחמד אליה. היא התנצלה כמה פעמים ואני הסתלקתי משם.״ אני לא מוריד את מבטי מלואי..
אם הוא לא יאמין לי ויבטל את החתונה, הלב שלי פאקינג ישבר...