״בוקר טוב הארי.״ ורוניקה מברכת אותי כשאני נכנס לקליניקה שלה, ״אתה אמרת לי שחשוב לך שהפגישות שלנו יהיו יותר אינטנסיביות.״
״נכון.״
״אפשר לשאול למה?״
״אני חייב להיזכר בלואי, בקשר שלנו, במה שהרגשתי אליו..״
״חייב? למה אתה חייב?״
״כי אני לא רוצה לפגוע בו, ואם יש איזשהו סיכוי שאני אזכור וארגיש אליו משהו..״
״אז מה?״
״אז.. לא יודע..״
״אתה אוהב אותו ואתה יודע את זה. אתה פשוט צריך ״פוש״ קטן מהתת-מודע שלך.״
״תעזרי לי..״ אני מבקש, ״בשמחה, הארי.״
אני כבר יודע מה ההמשך- לשכב על המיטה.
אנחנו מתחילים בנשימות ואחרי פחות מ10 דקות, אני במצב של טראנס.נ.מ- ורוניקה:
״הארי אני רוצה שתגיע לזמן שבו אתה הבנת שאתה אוהב את לואי, או אפילו התחלת להרגיש אליו משהו.״
הוא בשקט, לא אומר כלום, ״אתה כבר יודע לאיזה תקופה אתה מתכוון ללכת?״ הוא מהנהן באיטיות,
״תספר לי.״ אני מבקשת, ״אנחנו.. בדיוק הוצאנו את האלבום הראשון שלנו ואנחנו באמצע טור.. לפני שאנחנו מגיעים להופעות האחרונות שלנו.. היינו במלון ומלא כתבים וצלמים מנסים לראיין אותנו...
אני ולואי עומדים זה ליד זה.
שואלים אותו על הזוגיות שלו עם אלינור..
הם נפרדו אבל לפני הטור הם חזרו. בכל אופן, מבקשים ממנו לספר על הזוגיות עליהם.. הם ביחד הרבה זמן.״ הוא נעצר, ״ומה הוא סיפר?״
״הוא מתחיל בלהגיד שהוא מאוהב בי בטירוף.. בי.״ הוא מדגיש, ״מה הוא אמר בדיוק?״
״אני מאוהב בהארי בטירוף.״
״ואחר כך?״
״הוא מתקן את עצמו במהירות ואומר אלינור.
כשאנחנו מגיעים למלון אני מחליט לשאול אותו למה הוא התכוון בזה שהוא אמר את השם שלי.
הוא אומר לי שזה היה בטעות... אני לא מאמין לו. אנחנו מרגישים דברים זה לזה הרבה מאוד זמן..״
״ומה אתה מחליט לעשות?״
״בריאיון הבא שלנו אנחנו שוב עומדים זה ליד זה ובלי שאף אחד שם לב, אני שם את ידי על אגנו, עוטף אותו מאחורה כדי שידע שגם אני בעניין שלו, אבל.. אחד מהצלמים תפס אותנו ובאותו יום פורסמו התמונות.״
״ומשם הבנת שאתה אוהב אותו?״
״לא בדיוק. תמיד אהבתי את הבלתי אפשרי. ואחרי שהמנהלים שלנו אמרו לנו שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, בדיוק הוא ואלינור חזרו ואני ניסיתי להתקרב אליו יותר.״
״למה ניסית להתקרב אליו יותר?״
״כי זה היה בלתי אפשרי.״
״אני רוצה שתתקדם קצת בזמן לרגע הכי רומנטי שלכם.״ הוא מהנהן, ״עברו בדיוק יומיים מאז ההתפרקות שלנו. אני מרגיש קצת ריקנות.. לא יודע למה. אני הולך בערב לבר לשתות קצת לבד. שתיתי אולי חצי בקבוק ומשם אני הולך ללואי.. לא יודע למה, אבל התגעגעתי.״
״הוא ואלינור לא ביחד?״ הוא מהנהן לשלילה, ״ברגע שהוא פותח את הדלת אני מתנפל עליו לנשיקה. הוא מקרב אותי קרוב אליו. הוא שואל אותי מה אני
עושה?״
״ומה ענית לו?״
״שאני אוהב אותו ותמיד אהבתי. אני מרים אותו ומדביק אותו לקיר תוך כדי שאנחנו מתנשקים..״ הוא נעצר.
״הארי? למה עצרת?״ הוא פותח את עיניו.
נהייתה לו שליטה בטראנס שלו.. ״הארי למה
התעוררת?״
״כי זה היה לי מוזר מידי אז פשוט התעוררתי.״
״פעם הבאה תחכה שאעיר אותך, אוקיי?״ הוא מהנהן בהבנה, ״למה זה היה מוזר עבורך?״
״לא יודע. זה פשוט היה מוזר.״
״מה אתה זוכר?״
״שהייתי שיכור, הלכתי ללואי והתנשקנו אחר כך פשוט התעוררתי.״
״זה הגעיל אותך לראות את עצמך מתנשק עם גבר?״
״לא יודע.. אולי.״
״זה הגעיל אותך לראות את עצמך מתנשק עם לואי, אבל הוא חשוב לך ואתה רוצה אותו בחיים שלך.״
״נכון.״ הוא מסכים, ״זה קצת.. לא יודעת.. נשמע טיפשי. אתה רוצה מישהו בחיים שלך, אבל אתה מפחד להרגיש אליו משהו.
הוא זוכר והוא לא ישכח את כל הרגשות שיש לו אליך.״
״אז מה אני אמור לעשות?״
״אני באמת לא יודעת או יכולה לעזור לך פה. אתה צריך לחשוב ולהבין מה אתה רוצה.״
״את לואי.״
״אם אתה רוצה אותו בחיים שלך, אז זה בתור בן זוג. חברים טובים אתם לא תוכלו לחזור להיות.״
אני לא יודע מה אני מרגיש ללואי.
אני רק יודע שאני רוצה אותו בחיים שלי ושהוא חשוב לי.
YOU ARE READING
Always you ~Larry stylinson~
Fanfic״הוא היה חייב לחזור לחיים שלי?!״ הוא צועק, ״הוא לא חזר לחיים שלך. אתה פשוט ראית אותו אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור לשם.״ ״מספיק שראיתי אותו פעם אחת. עכשיו אני יודע שלא אוכל להוציא אותו מהראש.״ אזהרה! הפאנפיק עלול להכיל:...