Always you ~Larry stylinson~

~חלק 15~

נ.מ- ורוניקה:
״אני ממש שמחה שיש שיפור מהפעמים הקודמות. אתה גם אמרת לה שאתה כבר לא חולם על הארי יותר, שזה מצויין.״ הוא לא עונה, ״זה לא מצויין לואי?״ אני פונה להביט בו, ״לא חלמתי עליו כבר 3 לילות..״
״על מה היית חולם?״
״שאנחנו חיים ביחד ושטוב לנו..״
״אם הוא עושה לך כל כך טוב.. למה לא ניסית ליצור איתו קשר כל הזמן הזה שלא דיברתם?״
״כי הוא לא רצה.״
״את מה? את הקשר ביניכם?״
״הוא לא רצה אותי בחיים שלו.״
״אני חושבת שאתה טועה. אתה פשוט צריך ל-״ צלצול הטלפון שלי קוטע את שיחתנו, ״אני ממש מצטערת.״
אני מביטה במסך ואני רואה מספר לא מזוהה.
אני לא עונה ופונה להביט בלואי.
תוך זמן קצר מלא הודעות נשלחות: ורוניקה בבקשה תעני, זה חשוב, זה עניין דחוף!!!
ועוד מלא הודעות מהסוג הזה.
עוד שיחת טלפון והפעם אני בוחרת לענות, ״תסלח לי רגע.״
״ורוניקה? היי, קוראים לי נייל ואני חבר של הארי סטיילס, מטופל אצלך.״
״כן? מה הבעיה?״
״אני צריך שתבואי לכתובת של הארי.״
״קרה משהו?״
״הוא נכנס לטראנס בעצמו ועכשיו הוא לא מצליח לצאת ממנו״.
״אוי.. אני מבינה. תסמס לי את הכתובת, אני אבוא.״
אני מנתקת את השיחה ופונה להביט בלואי, ״אני ממש מצטערת, לואי. אבל אני צריכה ללכת.״
״קרה משהו..?״
״מטופל שלי נתקע בטראנס של היפנוזה ואני חייבת ללכת.״
״זה... הארי?״ הוא שואל בחשש, ״אני לא יכולה לשתף אותך במידע הזה.״
״אני יודע שכן. זה היה המספר של נייל. מי שהתקשר אלייך היה נייל, נכון?״
אני נושמת נשימה עמוקה, ״כן. זה הארי.״
״אני חייב לבוא איתך.״ הוא מבקש ואני מסכימה.
אנחנו נוסעים לכתובת שנייל שלח לי ואחרי נסיעה של בערך כ20 דקות אנחנו מגיעים.