מוזרויות של הארי פוטר ופרסי ג׳קסון

זה לא פרק. אני, אממ, פורקת.

אז אתמול היתה האזעקה הראשונה שלי.
אני עדיין לא קולטת שזה קרה.

האזור שלנו די רגוע מבחינה ביטחונית. כלומר, האזעקה האחרונה שהיתה שם היתה לפני יותר מחמש שנים. היינו באמצע אוכל. נשמעה אזעקה. לקח לנו איזה עשר שניות להבין בכלל מה זה, ומה צריך לעשות.
אז מיהרנו להיכנס לממד (שמסתבר שהיה ממש מבולגן ולא בטוח), נלחצתי קצת.
ואז שמענו בומים.
אף פעם לא שמעתי בום לפני זה.
היו לנו שתי אזעקות בהפרש שלוש דקות, ובומים. זה היה מפחיד. כל כך כל כך מפחיד.
ואני יודעת שאני צריכה להיות אסירת תודה שהפעם הראשונה שאני חווה את זה זה רק בגיל 14 (אוקיי, היתה עוד פעם כשהייתי בת איזה שמונה אבל אני לא זוכרת כמעט כלום). אבל זה יצא מין גיל כזה שאני באמת מבינה את חומרת המצב. שאני לא שמחה שלא הולכים לבית ספר. שזה לא מגניב ששומעים בום. שאני מבינה שאני בסכנה.

ואני יודעת ששתי אזעקות ובומים רחוקים זה ליטרלי כלום לעומת מה שחווים כל אלו שחיים רק קצת דרומה ממני, אבל איכשהו זה לא מנע מזה להיות מפחיד והיה מספיק כדי לגרום לי לבכות.
אחרי חצי שעה בממד כשהיינו בטוחים שאין יותר בומים יצאנו, והתחברתי לעולם החיצון (כי לא לקחתי את הטלפון לממד) וגיליתי שהקבוצה של הכיתה הספיקה לשלוח איזה 200 הודעות.
תוך כדי דמעות קראתי מה הם כותבים, ופעם בחיים הכיתה הדפוקה שלי עזרה לי. לא במודע, ולא בכוונה- פשוט ככה אנחנו. כותבים דברים מטומטמים ומצחיקים בכל מצב. הם כתבו שהטילים לא יגיעו לעיר שלנו כי הם מפחדים מהמורה למתמטיקה, שהמורה לשלח חסין לטילים בגלל כוח הציונות, ושצריך להגיד לטיל שזה לא חוקי להיכנס לבית שלנו בלי רשות.
פעם בחיי אני באמת שמחה על הכיתה הסתומה שלי.

אני לא יכולה להגיד שישנתי טוב בלילה, למרות שלמזלי לא היו אזעקות.
ביטלו את הלימודים, (שוב, פעם ראשונה שזה קורה מאז שאני זוכרת) אז אנחנו בזום, גם אם רק לשלושה שיעורים😅

זה פשוט הזוי שזאת המציאות שלנו. שיורים עלינו טילים וזה פשוט נראה לגיטימי וזה כבר שנים ככה וכלום לא עוזר.
אני מעריצה את אלו שחיים בדרום, שחווים את זה הרבה יותר ויותר קשה, שמרגישים את הבניינים רועדים ושומעים בומים חזקים. אין לי מושג איך הם מתמודדים.
וכולם כותבים שהם כאן אם צריך לדבר ושהלב יוצא, וגם אני הייתי כותבת, אם רק הייתי יודעת איך להתמודד עם זה בעצמי...

אני בסדר עכשיו, למקרה שתהיתם. עדיין לא מאה אחוז, ונבהלת מכל רעש, אבל בסדר. מאז לא היו אזעקות ואני מקווה שגם לא יהיו.
אני מקווה שכולכם בסדר. אני מקווה שהמצב ירגע. אני מקווה שלא נבהלתם יותר מדי. אני מקווה שזה לא יחזור.

ואם מישהו תוהה למה אני פורקת דווקא כאן... אני מרגישה בטוחה פה. אתם נחמדים כאלה. אני אוהבת אתכם🥰
🦔🦔🦔