מוזרויות של הארי פוטר ופרסי ג׳קסון

סולאנג׳לו ושירי משצ״ים

ה18 באוגוסט באיחור של יום שמח לכולםםםםםם!
(כן סורי לא היה לי זמן אתמול)
טוב אז הנה קטע שכתבתי שלשום על סולאנג׳לו (שזה מדהים) ומשצ״ים (שזה מדהים) וכן זהו תהנו חבריי

וויל קם עם הזריחה והתארגן לעבודה במרפאה. לפני זה הוא החליט לעבור בביתן של ניקו, לוודא שהוא קם.
״ניקו!״ וויל פתח את דלת הביתן. הגוש מכוסה השמיכה על המיטה זז מכמות האור הפתאומית שחדרה דרך הדלת הפתוחה.
״ניקווווווו״ וויל התיישב על קצה המיטה.
״מה סולאס.״ קול מעומעם בקע מתחת לשמיכה.
״באתי להעיר אותך!״
״אין צורך.״
״נו קום כבר״ וויל אמר.
״לא״ ניקו התהפך במיטה ועצם את עיניו בחזרה.
״אני רואה שזה לא עובד ככה״ וויל פסק. ״אתה יודע, חיברתי שיר לפני כמה ימים. אני אנסה אותו עליך.״
״מה...?״ ניקו מלמל ופתח את עיניו לכדי סדק, אבל אז החליט שזה פחות חשוב מהשינה שלו, וסגר אותן בחזרה.
״בו בו בו בוקר טוב!״ וויל קם מהמיטה והתחיל לשיר.
״ועכשיו אתה אמור לחזור אחריי. ׳בו בו בו בוקר טוב׳״ וויל אמר בעודו מסיט וילון.
״ובו בו בו בוקר טוב!״ וויל קרא שוב. לאחר כמה שניות של שקט מצד ניקו, וויל הבין שהוא לא הולך לשתף פעולה והחליט לשיר את החלק של ניקו בעצמו.
״בו בו בו בוקר טוב״ וויל ענה לעצמו בקול שקט יותר.
״ומה אמר הפיל לדוב?״ וויל פתח עוד חלון בתנועה דרמטית.
״מה אמר הפיל לדוב?״ וויל עוד פעם ענה לעצמו, וניקו רטן ומשך את השמיכה מעל לראשו.
״בו בו בו בוקר טוב!״ בשלב הזה וויל ויתר על הדיסקרטיות. הוא פשוט עמד באמצע החדר ונופף בידיו בהתלהבות.
״אוי אלים״ מחשבה יחידה עברה בראשו של ניקו בעודו מנסה לחסום את הרעש.
״ומה אמר הדוב לפיל?״ וויל כבר התחיל להתלהב בהגזמה.
ניקו לא חיכה לשמוע מה אמר הדוב לפיל, והתיישב בחדות במיטה. הוא נעץ מבט כועס בוויל וקרא: ״חמש בבוקר יא דביל!!!״

וויל עמד בשקט לרגע, ואז הצטעק בהתלהבות ״האמת שהמילים היו ׳איזה בוקר לא רגיל׳ אבל גם זה מתאים, אני חייב לכתוב את זה!״ הוא הוציא בהתלהבות פנקס ועט מהכיס.
ניקו שתק לרגע, מעכל, ואז גנח ביאוש וצנח בחזרה לכרית.

...

כן יש מצב שמגיע לכם הסבר.
״בו בו בו בוקר טוב״ זה שיר שהעירו אותנו איתו במשצים (ואני מניחה שמשתמשים בו גם בתנועות אחרות). נזכרתי בו לפני כמה ימים כשבמקרה כל המשפחה שלי קמה בשש בבוקר, ומאז הוא נתקע לי. נתקע כל כך, שאפילו תרגמתי אותו לרוסית באיזשהו שלב, עם חרוזים והכל.

הגרסה הפוליטיקלי קורקט למשפט האחרון היא ״איזה בוקר לא רגיל״.
הגרסה ששרו אצלי במחנה היא ״איזה בוקר יא דביל!״
אני שכחתי את המילים של הגרסה של המחנה ופשוט החלפתי אותם במילים ״חמש בבוקר יא דביל!״, שזה מתאים לא פחות לסיטואציה שבה שרנו את זה.
אז מעכשיו אני שרה את זה ככה.