מוזרויות של הארי פוטר ופרסי ג׳קסון

Percabeth- Out Of Words

שלום שלום לכם ולכןןןן
התגעגעתי ביותר
ברוכים השבים לספר שלי! ובפרק של היום יש לנו וואנשוט קצרצר שכתבתי באנגלית. למה באנגלית? אני לא יודעת. הוא פשוט יצא באנגלית. לכו תדעו.
בכל מקרה, אם במקרה מישהו צריך תרגום, תבקשו בתגובות, אני לא נושכת :)
יאללה תהנו

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

דמיינו שפרסי ואנבת' כרגיל מתווכחים על איזה משהו בהערות מתחכמות כאלה ואז פרסי אומר איזה משהו ממש מתחכם ואנבת' לא מצליחה לחשוב על משהו להחזיר לו והנה כן משם תתגלגלו

"Out of words, Wise Girl?" Percy said with a playful grin.
"You wish" Annabeth rolled her eyes, but then added "ugh, yes. My ability to come up with snarky comebacks is rather rusty nowadays. You know, haven't had the chance to practice in a while."
Percy raised his eyebrows, "Well, ouch. But no, you see- you just missed me, and you're in love with me so much that it's difficult for you to say such hurtful things to me! That's completely understandable" he nodded with exaggerated expression of understanding and hurt, suppressing a wide grin the best he could (which wasn't a lot).
Annabeth huffed, "Don't be ridiculous".
"Are you not in love with me?"
"You're the love of my life, Seaweed Brain. And that's exactly why I am going to tease you for the rest of our lives" Annabeth said, her smile getting wider and wider.
"Is that so?" Percy hummed while reaching for Annabeth's hand and lacing their fingers together.
"Aha" Annabeth nodded, but her entire focus seemed to migrate to their linked hands, and her heart skipped a beat in her chest.
"Well, I think I can live with that" He said, pulling her into a hug.
Percy breathed in her familiar scent, and with the familiar weight of her familiar arms around him, he whispered into her hair: "I can live with that".

ווהו איזה כיף זה קצר וחמוד

יאללה לייף-אפדייט לא הייתי פה מאז מרץ
1. היה אירוויזיון! אני וחברות שלי התאבססנו אליו רצח השנה אז אם למישהו בא להתפאנגרל איתי על זה בתגובות אני ממש אשמח
(האהובים עליי במיוחד: אלסנדרה הנורבגית, אליקה מאסטוניה, ג׳וקר אאוט מסלובניה וטאיה וסלינה מאוסטריה❤️)

2. למי שלא יודע, אני במגמת תקשורת בבית ספר, אז לפרוייקט סוף שנה שלי השנה הייתי צריכה ליצור לגמרי לבד סרט דוקו. כלומר לצלם, להקליט, לביים, לערוך וכל הנלווה בזה. זה היה תהליך קשה ברמת רכבת הרים אבל יצא לי סרט יפה של 10 דקות ואני מאוד מאוד גאה בתוצאה.
והחלק הכי טוב? הכנסתי בסוף הסרט את הציטוט ״הלב הוא חץ. הוא צריך כיוון כדי לפגוע במטרתו״ משישה עורבים! ואף אחד לא יכל לעצור אותי כי עשיתי את הסרט הזה לבד! אני לגמרי אוהבת את הקטע הזה של להיות האחראית. אני הכנסתי את חברות שלי לקרדיטים בתור צוות תמיכה נפשית. מי היה נותן לי לעשות את זה?

3. מתישהו בדרך ב7 ביוני הפכתי לבת 16. כןכן אני כבר בת 16! ורוצים לשמוע משהו מוזר? אני זוכרת שסיפרתי לכם פה איך אני מתכננת לבלות את יום הולדת 13 שלי. הזוי ממש.
אחת החברות שלי ציירה לי ציור של אנבת׳ כמתנה ועכשיו הוא תלוי אצלי בחדר ואני מאוהבת

(feat. המילים של bridges, השיר של אסטוניה, והבובה ליזה שיש לי מאז גיל שנה וחצי)

4. וכמובןןן הגיע החופש הגדול וסיימתי כיתה י׳! אני לא יודעת אם אתם מעודכנים, אבל בחצי השנה האחרונה ארגון המורים (ארגון של מורי תיכון) מנהל עיצומים (סוג של שביתה כזאת) שבגללם אנחנו לא יוצאים לשום טיולים מבית ספר ולא מקבלים ציונים. לא יצאנו השנה כמעט לשום טיול ובוטל לנו הטיול השנתי (נשבעת אנחנו שכבה מקוללת, היה לנו טיול שנתי אחד בארבע שנים האחרונות) ולא קיבלתי שום ציון על שום מבחן, עבודה או משימה שעשיתי מאז ינואר בערך (ועשיתי המון).
אז הייתי שמחה לספר לכם איך התעודה שלי, אבל לא קיבלתי כזאת! תודה רבה ארגון המורים.
אם כן קיבלתם ציונים, לגמרי מוזמנים לחלוק איך היתה לכם השנה

ודבר אחד אחרון-
בפרק האחרון סיפרתי לכם קצת שהמצב שלי לא טוב בכלל ולצערי אני לא יכולה להגיד שזה השתפר כי זה רק הסתבך עוד יותר. אבל אני עומדת להשקיע את כל הקיץ בלעבוד על זה ואני מקווה שעד שנה הבאה אני אצליח לקחת את עצמי בידיים. הייתם מאוד חמודים בתגובות בפרק הקודם ותודה לכם על זה וזה ממש מחמם לי את הלב ואני אוהבת אתכם מאוד מאוד מאוד.

ספרו לי מה שלומכם בתגובות כי התגעגעתי אליכם.ן ברמותתתת
שיהיה לכם יום נהדר,
🦔🦔🦔🦔🦔🦔🦔🦔