אנבת׳ עלתה על במה קטנה ברחבת החץ וקשת, שפונתה במיוחד בשביל האירוע של היום. מולה היה שולחן שלפניו ישבו 3 חניכים בני אתנה, ומאחוריהם הקהל (הלא מאוד גדול). ״ברוכים הבאים לגמר תחרות ״17,18,20״ השנתית!״ אנבת׳ הכריזה. הקהל מחא כפיים. ״בגלל שהצטרפו המון חצויים חדשים אני אסביר קצת מה אנחנו עושים פה״ אנבת׳ הזיזה קווצת שיער מאחורי האוזן והמשיכה, ״אנחנו, ביתן אתנה, מארגנים כל שנה את תחרות ה״17,18,20״. המועמדים פותרים תרגילים וחידות, שהתשובה להם היא שבע עשרה, שמונה עשרה או עשרים. התחרות נמשכת 3 ימים ובכל יום יוצאים מועמדים, עד לשלב הגמר, והתחרות מתרחשת -אם לא שמתם לב- ב17, 18, וב20 ביולי. אני אנבת׳, ראש ביתן אתנה, ואני אחראית על כל העסק הזה. אז בואו נתחיל בתחרות ה״השבע-עשרה, שמונה-עשרה, עשרים!״ הקהל מחא כפיים ואנבת׳ עצרה כדי לנשום. ״המתמודדים שלנו הם- אדוארד פייל! קייט מונטן! וג׳רי מגנדל!״ הקהל מחא כפיים. ״בכל פעם יוגש לכם דף עם תרגיל, תהיה לכם דקה וחצי לפתור אותו.״ אנבת׳ אמרה. ״הזמן מת-חיל! בהצלחה!״ כעבור דקה אנבת׳ לקחה שוב את המיקרופון לידיה והורתה למתמודדים לעצור. ״אדוארד, מה ענית?״ ״20״ ״ג׳רי?״ ״20״ ״קייט מה אומרת?״ ״17״
כך המשחק נמשך, חידות, תרגילים, בעיות, (אין לי כוח לכתוב עוד חידות, אני כותבת את זה ב11 בלילה). אחרי חצי שעה אנבת׳ עלתה עוד פעם לבמה כדי להכריז את שם הזוכה. ״המקום השלישי.... ג׳רי!״ מחיאות כפיים מהקהל. ״והניצחון הולך ל... קייט מונטן!!!״
אחרי שהרחבה סודרה ונוקתה אנבת׳ פרשה עם פרסי לנוח. הם התיישבו על הדשא על גבעת מחנה החצויים ונאנחו בעייפות. ״היה צמוד?״ פרסי שאל, בגלל שלא גילו למתמודדים אם הם צדקו או לא במהלך התחרות. ״בין ג׳רי ואדוארד כן, קייט? בפער.״ היא אמרה. ״על מי הימרת?״ שאלה. ״על ג׳רי או קייט״ הוא אמר. ״ואת?״ ״קייט. ידעתי שהיא תזכה. אני מכירה אותה, הבחורה גאון. היה ביניהם פער של 16 נקודות.״ אנבת׳ הסבירה. ״גאון כמוך?״ ״לא רחוק ממני, האמת״ אנבת׳ אמרה בהערכה. היא צנחה לשכיבה באנחה ״אני שונאת לארגן את האירוע הזה״ רטנה. ״קשה?״ ״נורא.״ ״וזה גם די מטומטם״ היא הוסיפה. ״רוב בני אתנה מאוד תחרותיים לגבי החוכמה שלהם, והתחרות קשה. זה נראה לי סתם מעודד תחרותיות שלא לצורך במקום לגבש את הביתן.״ ״אבל גם את השתתפת בזה, לא?״ שאל בתמיהה פרסי. ״אתה יודע, עברו 4 שנים מאז.״ אנבת׳ גלגלה עיניים.
(לא נורא קשור לסיפור, אבל לגבי המשפט האחרון-
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
••••
״אז אולי... אולי תעשו תחרות של כל ביתן אתנה נגד ביתנים אחרים,״ הציע פרסי, ״זה יכול לגבש״ ״אבל אתה יודע שאנחנו ננצח״ אמרה אנבת׳. ״כן, אבל אם נעשה תחרות לא רק כל מוח, אלא גם כוח, משימות, אתגרים. תחרות גדולה של כל הביתנים, כולם נגד כולם, ואז יהיה ביתן מנצח״ התלהב פרסי. ״אתה יודע? זה לא רעיון כזה רע, מוח אצה״ הנהנה אנבת׳ בחיוך. ״נוכל לדבר עם כירון מחר, עכשיו כבר מאוחר״ היא קמה והושיטה לפרסי יד. ״לילה טוב״ ״לילה טוב״ הם התנשקו ואז רצו בירידה כל אחד לביתן שלו.
