מוזרויות של הארי פוטר ופרסי ג׳קסון

לא קשור אבל אני צריכה לפרוק

הספר הזה לחלוטין מאבד את הפואנטה שלו.

אבל לא אכפת לי.

הייתי חמישה ימים בקורס משצים וחזרתי אתמול ואני חייבת לפרוק ולספר כי זאת היתה אחת החוויות הכי הכי. אז זה לא קשור לנושא של הספר, אבל זה הספר שלי ואני עושה בו מה שאני רוצה. (אויש אני אוהבת את הגישה הזאת.) מי שלא טוב לו יום טוב לו👍

במילה אחת? היה קשה.
בשתי מילים? קשה וכיף.

נסעתי לחמישה ימים לשטח, שינה באוהלים, בלי הורים. בגלל שאנחנו שנת קורונה אף פעם לא יצאתי אפילו לגיחה, לא ישנתי אפילו לילה אחד בשטח בלי הורים. ואז זרקו אותנו לים👍

נתחיל מזה שהעירו אותנו בחמש בבוקר כל יום?
אוקיי, צודקים, פינקו אותנו ביום האחרון. קמנו ב5:30 במקום.

זה היה ממש קשה כי שתי החברות הכי טובות שלי שהיו איתי באוהל... לא עזרו למורל. אחת היתה אלרגית לאוהל והלכה אחרי יומיים, והשנייה קיבלה התקפי חרדה והלכה אחרי ארבעה. שתיהן בכו 90 אחוז מהזמן.
ביום השני סובבתי את הברך או משהו, ולא יכולתי ללכת. נשארתי עם המנהלה ביום אחרי זה (היה פאקינג כיף. ממליצה לכולם יום כזה.) והייתי מרותקת שני ערבים לאוהל ולא יכולתי לעזור בבישולים (פחות כיף).
ביומיים האחרונים הרגל התחילה פחות לכאוב והלכתי שני מסלולים, ואז חזרנו למחנה והרגל שלי מתה. מזל שבאותו היום חזרנו הביתה.

הצלחתי לא לבכות במשך יומיים, ואז נשברתי כי היתה לי נפילת סוכר. חייתי על לחם עם שוקולד חמישה ימים, אז זה היה ממש פרדוקס- כשיש לי נפילת סוכר אני צריכה משהו מתוק, אקא לחם עם שוקולד.אבל היו לי מלא נפילות סוכר כי לא אכלתי שום דבר נורמלי חוץ מלחם עם שוקולד. מה!?

ביומיים האחרונים כן הצלחתי להנות למרות שהברך שלי מתה במסלול והיה חם כמו בגיהינום.

שנדבר רגע על הג׳ימלאיה? יש לי יחסי אהבה-שנאה עם השיר הזה.
למי שלא יודע, ג׳ימאליה זה מורל ארוך ממש ששרים לפני האוכל. יש לו קצב סבבה והוא די כיפי, אבל הוא ארוך בטירוף ושרים אותו לפני האוכל כשרעבים רצח אבל אי אפשר לאכול לפניו.
הוא גם נתקע לי בראש באיזשהו שלב. אבל לא כל השיר, כמו אצל אנשים נורמליים, אלא רק שתי שורות🙄
זה נתקע ברמה שאני וליזי ישבנו באוהל אחרי התקף בכי (גם היא סובבה את הקרסול והיתה מרותקת ביחד איתי) והתאוששנו ואכלנו שוקולד ואני כזה באמצע שום מקום: ״אוכל טעים זו חוויה!״
וליזי מגבה אותי: ״אוכל טעים זו חביתה!״

בנוסף, גם הגעתי למסקנה שז׳אנר הריקודים האהוב עלי זה ריקודי משצים. זה היה היום הרביעי בערב, כל המחנה כבר מותש וקצת מדוכדך, ואז נכנס למסדר ערב צוות הוואי.
5 דקות אחר כך כל המחנה צועק ״איקס! ישר! מותניים! פליה! ו-!״ וקופץ כמו משוגע😂😁

חזרתי הביתה אתמול בצהריים וישנתי בלילה 12 שעות ואני עדיין עייפה.
בקיצור, היה קשה, ושרדתי את זה, ואני גאה.

אזזז מי שגם היה בקורס קיץ- שתפו חוויות!

כמו שאמרתי אנוכי מותשת אז אני אלך לישון✌️
קיפודים לכולם🦔🦔🦔