מוזרויות של הארי פוטר ופרסי ג׳קסון

שוב לא פרק. אני כועסת.

אני כועסת. על המציאות.
אני כועסת על השנאה שיש לאנשים, אני כועסת על האלימות.
אני גם כועסת על חוסר הבנה של האנשים, בעיקר אנשים מחו״ל. ששמעו רק צד אחד, שיודעים את מה שהם יודעים מסרטון אחד שמציג אותנו כאנשים רעים. שהם חושבים שזה שהם יכתבו ״חינם פלסטין״ בשלוש שניות יפתור סכסוך של עשרות שנים. אני מעוצבנת שהם אפילו לא יודעים. הם לא יודעים מה קורה פה. אני יודעת שזה לא שחור ולבן- זאת מלחמה. אבל הם אפילו לא יודעים את ההיסטוריה. לא יודעים איך זה להיות פה ולא יודעים איך זה מרגיש. הם לא יודעים שלאנשים יש 15 שניות לעזוב את כל מה שהם עושים ולרוץ למקלט כדי להציל את חייהם. הם לא יודעים איך זה כשהם ליטרלי גרים בתוך מקלט. לא עוזבים אותו שעות. ושומעים בום ועוד בום והבניין רועד והאזעקה מחוררת את האוזניים, ואין שום דבר לעשות.
הם לא יודעים לגבי כל נפגעי החרדה. כל הילדים שמפחדים. כל האנשים האלו שמקפצים בבהלה מכל רעש, שאולי דומה לצליל של אזעקה, אולי דומה לבום, ליירוט. אפילו אני, נערה שחוותה שתי אזעקות בחייה נבהלת כבר שלושה ימים מכל רעש. אבא שלי סגר מאחורי מגירה אתמול וקפצתי בבהלה.
הם לא יודעים שאנשים לא התקלחו שלושה ימים מחשש לאזעקה בזמן הזה.
סבא וסבתא שלי גרים באשדוד. התקשרתי אליהם היום בבוקר, אחרי שהיה שם לילה קשה. הם סיפרו לי שהם קמו 5 פעמים בלילה בגלל אזעקות. 5 פעמים. הם, ועוד בניין מלא בקשישים, שצריכים לקום בלילה ובתוך 30 שניות לרוץ לחדר המדרגות.
זה עצוב שזה פשוט רגיל אצלנו. שכל ילד קטן יודע שברגע שיש אזעקה צריך לרוץ למקלט. אם אני אבוא לילדים מכמעט כל מדינה אחרת ואגיד להם: ״נופל עליכם טיל בעוד 30 שניות. מה אתם עושים?״ הם לא ידעו מה לענות.
זה עצוב. וכל כך לא בא לי שאנשים יסבלו עוד.

יש לי הרבה מה להגיד בשביל ילדה מהמרכז שחוותה שתי אזעקות אה?
אני מפחדת שזה לא ממקומי להגיד את כל זה. שאני לא באמת חוויתי מספיק מזה כדי לכתוב את זה. אני מקווה שאף לא יתעצבן עלי פה... הייתי צריכה לפרוק קצת.

בכל מקרה אני אעלה עוד מעט פרק רגיל כי בכל זאת מספיק לדבר על המצב ובואו נתרכז ב✨הומור✨

כן אממ ביי