מוזרויות של הארי פוטר ופרסי ג׳קסון

ועכשיו אשכרה פרק נורמלי

אז אחרי שהפגנתי את כישרוני לבאס אתכם בטירוף ולהוציא את הספר הזה לגמרי מהיקשרו, אני חוזרת לפרקים הנורמליים, תודה.

כן, אז איך הם אומרים באנגלית? ״האדקאנון ש...״? קיצר, תדמיינו סיטואציה:

על ארגו 2 בזמן שפרסבת׳ בטרטרוס. המפלצות תוקפות יותר מתמיד וכולם מקבלים הרבה פחות שעות שינה.
הייזל יושבת בחדר. הברך שלה חבושה וכל הגוף מלא בסימנים כחולים מהקרבות, מה שאומר שהיא לא יכולה להילחם. משעמם לה. היא כבר כל כך רגילה לתפקד על חמש שעות שינה ולחימה מסביב לשעון שהיא פשוט לא יודעת מה לעשות.
הייזל מוציאה ממגירת הבגדים שלה את ערמת הבגדים שכבר לא בשימוש. רובם אלו שנקרעו, תוך כדי קרבות, שיש בהן חורים ענקיים, או שפשוט היו מלוכלים מדי מדם שנספג בהם.
הייזל מדדה אל השולחן ומוציאה מערכת העזרה הראשונה שהיתה עליו מחט וחוט. היא תופסת מספריים שנחו באיזו מגירה בתא שלה ומתיישבת בחזרה על המיטה. היא מקפלת את הברך באנקה, משחילה את חוט למחט, ומתחילה לעבוד.

הייזל שכחה כמה זה מרגיע. שיעורי התפירה בבית הספר היו בין הדברים הסבירים שם. וזאת מחמאה, בהתחשב בכך שלא היה שם שום דבר טוב. היא היתה יושבת במשך ארבע שעות בשבוע ומתרגלת תפירה באיקס, סריגה, ותפירה של מנג׳טים לשרוולים בזמן שהיא מדברת על נושאים כאלו ואחרים עם הבנות היותר נחמדות בכיתתה.
היה נדמה לה שהיא לא עשתה את זה שנים - טוב, כן, שבעים שנה- למרות שבפועל זה היה כמה חודשים. כל כך הרבה דברים קרו מאז!
היא תפרה טלאים ותיקנה חורים ורקמה פרחים על מקומות עם כתמים.
הוא קיבלה בחזרה 4 חולצות, 3 זוגות מכנסיים, וחזיה אחת.
היא בדיוק מתקנת חור בחולצה כשליאו נכנס לחדר.
״היי הייזל, שלחו אותי לראות מה שלומך ולהזכיר לך לא לשתות יותר מדי נקטר. מה את עושה? את- את יודעת לתפור?״ ליאו מקמט את המצח.
הייזל ממצמצת ואז אומרת: ״...דה!״

מה שלום ה... ארון... שלכם...? מסודר לקיץ?

אממ מסיבה כלשהי אחותי ביקשה שאני אקדיש לה את הפרק הזה אז... מוקדש לך!

גוּד ביי!
🦔🦔🦔🦔