״גבול החיים״

פרק 9- שמלת נצנצים כסופה

אחרי שאבא שלי הלך לחדרו בטח לשתות כולם התחילו לזוז. אמא שלי לקח נייר סופג ושמה בידי ״הכל בסדר אמא״ קמתי מהרצפה מחזיקה בנייר ״אני אקח אותך שנייה למיון שיטפלו בך״ ״לא צריך.״ ״אני לא שואל, אני אומר.״ און החזיק בידי והתחלנו להתקדם לדלת ״אני הולכת לאיימי, אני לא מתכוונת להישאר פה.״ אמרתי לאמא שלי ונתתי לה נשיקה במצח ״אני אבוא לבקר אותך, מבטיחה.״ היא הביטה בי בעיניה ״תמשיכי את המשימה עד שהוא יגיד לך להפסיק, זה עוד מעט נגמר.״ היא נשקה ללחי שלי ״תשמרי על עצמך אמא בבקשה.״ און לקח את המזוודה שלי ונכנסנו לרכב שלו.

״את חייבת להפסיק.״ און התחיל בנסיעה למיון ״עם מה?״ שאלתי ״לריב איתו זה לא מועיל, כל פעם הוא חותך אותך אנה!״ ״זה נשמע לך הגיוני שאבא יעשה דבר כזה לילדים שלו?!״ הרמתי את קולי ״זה אבא שלך״ ״אז אני לא רוצה שהוא יהיה אבא שלי״ ״זה לא תוכנית לפי בקשתך.״ נשמתי לרווחה. ״אתה מעצבן אותי.״זה התפקיד שלי בתוך אחיך, לעצבן אותך.״ נישקתי את הכתף הרחבה שלו. ״מה זה?״ הרחתי ריח מוזר מחולצתו, ריח שאני מכירה טוב ״הבושם הזה אני מכירה אותו הרחתי אותו פעם.״ התקרבתי אליו שוב ״היית עם מישהי חדשה?״ שאלתי אותו ״לא, ותפסיקי להריח אותי מוזרה.״ הגענו למיון. טיפלו ביד שלי וכבשו לי אותה לשלושה ימים. און ליווה אותי עד לביתה של איימי. היא גרה לבד.

״שלום לאחים קופלר.״ איימי פתחה את הדלת ונכנסנו פנימה ״מה קרה לך ביד?״ נכנסנו בדלת והתיישבתי על הספה ״אבא שלי.״ ״עוד פעם?!״ היא התיישבה לידי והחזיקה בידי ״למה אתה לא עושה כלום?!״ איימי צעקה על און ״זה לא אשמתו, הוא לא יכול לעמוד מול אבא שלי.״ ״אני מצטערת שאת צריכה לעבור את זה.״ עברה שעה און נישאר איתנו ושתינו תה. ״טוב בננות, אני זז למועדון חברים שלי מחכים לי״ ״יש לי רעיון!״ ״אוי לא...״ אמרתי בלחש אני כבר יודעת מה היא רוצה לעשות. ״אני ואנה נבוא איתך.״ ״לא.״ ״כן!״ און ואני ידענו שזה אבוד, ואת האמת שמלא זמן לא יצאתי כמו אנה, פשוט להיות אני וזה מה שהכי רציתי בעולם.

אני ואיימי התארגנו בחדרה ואון חיכה לנו למטה. סירקתי את שערי השחור והגולש הסתכלתי במראה סוף סוף ראיתי עיניים ירוקות ושיער שחור ולא עיניים חומות ושיער בלונדיני. התאפרתי ופתחתי את ארונה של איימי, השמלה הראשונה שנתפסה בעיני הייתה שמלת נצנצים כסופה מושלמת. ״וואו אחותי!״ איימי עפה על הלוק שלי, ואני עוד יותר. ״קדימה בנות!״ און קרא לנו מלמטה, כנראה שלקחנו יותר מדי את הזמן. ״רגע שחכתי״ ״מה שכחת?״ איימי שאלה ״בושם.״ חייכתי ולקחתי את בושם שלה שאני אוהבת ריססתי על עצמי, הריח שלו נתפס באפי ״מה יש לך?״ נערתי את ראשי ״הרחתי אותו לא מזמן..״ ״טוב מה זה משנה עכשיו יאללה בואי״ איימי משכה את ידי וירדנו במדרגות.

נכנסנו למכונית של און ונסענו למועדון, און חנה ליד המועדון ואז קלטתי איפה אני נמצאת. המועדון של ליאם ווינקלר. גילגלתי את עיני מייאוש. און פתח לי את הדלת של האוטו ״אחות״ הוא אחז בידי ועזר לי לצאת ״את מושלמת״ און נשק לי ללחי וחצינו את הכביש לכניסה של המועדון. הכניסו אותנו והתקדמנו לשולחן חברים של און. אלה חברים של און שהכרתי עוד מהילדות שלנו. אחרי שאני ואיימי שתינו ודיברנו קצת עם הבנים החלטנו שאנחנו צריכות ללכת לרקוד.