פרק 13- זהב ויהלום

545 22 8
                                    

״לא אמרתי כלום.״ פלטתי מפי. ״אמרת איימי..״ ליאם אמר והסתכל עליי מוזר ״לא, אמרתי אמה.״ אמרתי במהירות, ״אוקיי.״ נשמתי לרווחה, אני יודעת שיצאתי סתומה אבל העיקר שזה נגמר. ״ליאם!״ פקטורי נכנס בדלת והתקרב לליאם ״כולם עברו את הפוליגרף?״ ליאם שאל אותו. ״כן, חוץ מלין.״ ״למה חוץ ממנה?״
״היא לא הגיע למשרד היום.״ ששמעתי את שמי, כיאלו את שמה של לין, כיאלו את השם של הדמות שלי, בקיצור הבנתם... נבהלתי קצת, ואני עוד יותר מפחדת שליאם יגלה שזאת אני, הוא לא מטומטם בסופו של דבר הוא יעלה על זה.. ״אז תשיג אותה.״ ליאם האיץ בפקטורי ״חוץ מזה? כולם יצאו דוברי אמת?״ הוא שאל ״חצי אפילו לא הבינו מה שואלים אותם...״ ״טוב תמשיך.״ ליאם שיחרר את פקטורי. ״בקיצור יש לי עכשיו פגישה, אני אחזור עוד שעה ואקח אותך הביתה.״ הוא אפילו לא טרח להסתכל לי בעיניים, הוא לא הזיז את מבטו מהאייפון העלוב שלו ויצא מהבית.

נשארתי לבדי בבית הענק הזה. אז התחלתי להסתובב בו, עזבו את
זה שהבריכה ענקית ויש פה איזה שלושה סלונים, שתי פינות אוכל ולכו תדעו מה עוד יש פה. עבר איזה חצי שעה והצלחתי לגלות פה עוד חדר ישיבות כזה, חדר יינות, חצר מטורפת וגם חדר קולנוע ומסדרון מפוצץ ממתקים. ואז עליתי לקומה של החדרים היה את
החדר שאני ישנתי בו ועוד כמה חדרי שינה והיה גם את חדרו של ליאם. לפי דעתי זה החדר שלו כי זה החדר הכי גדול והכי מרוחק מכולם. התקדמתי בצעדים שקטים לעבר החדר, פתחתי את הדלת החדר גדול, יש בו אפילו סלון ומרפסת שלא נדבר על חדר האמבטיה שלו. הייתה עוד דלת בחדר נכנסתי לחדר ארונות ענק!

כמובן החליפות של ליאם האקסזוריס הנעליים ואז עיניי נלכדו על תכשיטים יקרים, ואז נעליי עקב וככול שעיני התבוננו יותר ככה גיליתי ש... למה יש פה בגדי נשים? ״שלום.״ דפקתי קפיצה אחורנית מבהלה ״סליחה לא התכוונתי להבהיל אותך.״ קולה הצרוד נכנס לאוזניי ואני הנחתי את ידי על ליבי שפועם בחוזקה. ״לא עושים דברים כאלה...״ היא גיחכה. ״קוראים לי רבקה..״ היא הושיטה לי את ידה ״לי אנה, נעים לי מאוד.״ הצגתי את עצמי ולחצתי לה את היד. ״סליחה על החוסר נימוס, אבל מי את?״ שאלתי ״אני העוזרת האישית של ליאם.״ היא בסביבות גיל החמישים, שיערה אפור לבן, אבל לפי חיוכה רואים שהיא בן אדם טוב. ״ורק לי מותר להיכנס לחדר שאת נמצאת בו. ליאם די אובססיבי לחדר שלו.״ רבקה אמרה לי. ״איך ידעת שאני כאן?״ ״יש לי את הסודות שלי.״ היא אמרה. ״בואי, יש ארוחת בוקר, אני בטוחה שאת רעבה.״ היא החזיקה בגבי והובילה אותי למחוץ לחדר למטבח. ואני? רק רציתי לדעת של מיי כל הבגדי נשים שיש בחדר ארונות?!

התייבשתי על האי ובשנייה רבקה העמידה לי ארוחת בוקר מגוונת, עם מלא סוגי גבינות. התחלתי לאכול את החביתה, טעימה מאוד האמת. ״נו איך האוכל?״ הנהנתי בפה מלא ואני חושבת שהיא הבינה את התשובה. ״מאיזה גיל את עם ליאם?״ שאלתי את
רבקה, היא עוד מבשלת ולי די משעמם אז בזמן שאני אוכלת,
אני אשאל אותה קצת שאלות. ״מגיל חמש.״ היא ענתה. ״הוא תמיד היה סנוב?״ שאלתי. רבקה צחקה בקול גדול ״כן, תמיד היה לו פוקר פייס.״ חייכתי לעצמי. ״הייתה לו זוגיות?״ רבקה הסתובבה אלי ״את נראית לי בחורה טובה.״ היא אמרה, לא הבנתי למה היא התכוונה. ״תודה.״ השבתי. ״ובקשר לשאלתך, אם הוא הביא אותך לפה באמצע הלילה ודאג שיקלחו אותך שתלכי לישון פה, אני די בטוחה שאם תשאלי אותו בעצמך על האקסית שלו הוא יספר לך.״ אקסית, לא ברבים, אולי הבגדים שם שלה? הפרידה שלהם טרייה? ומה קרה לו איתה?

״גבול החיים״Where stories live. Discover now