איימי התיישבה לידי והניחה את השייק שהכינה לנו על השולחן. ״ווא, נראה טוב!״ אמרתי ותפסתי את הכוס ״תות בננה.״ איימי אמרה והכניסה את הקש לפיה. ״טעים!״ השבתי בליקוק שפתיים. מחשב הנייד של איימי היה מונח על רגליי. ״מה את מחפשת במחשב?״ היא שאלה ונשענה על הספה. ״עבודה, לימודים, משהו לעשות עם החיים שלי...״ מלמלתי ועיני היו שקועות במסך. ייאוש, זה מה שאני מרגישה בעיקר עכשיו. ״מה היה הקטע עם סטיב?״ איימי שאלה והניחה את הכוס שלה על השולחן. ״איזה קטע?״ שאלתי שאני מביטה במסך המחשב. ״הנשיקה הזאת שהייתה אתמול...״ איימי אמרה בקול מנוקר. ״סתם. אולי רציתי לתת לו עוד צ'אנס״ אמרתי בהרמת כתפיים. ״כן דווקא אחרי שראית את ליאם עם איזה בלונדה״ איימי אמרה בקול מזלזל.
״מה את רומזת?״ שאלתי והבטתי בה. ״לא רומזת אומרת, את עושה את זה כי את באמת רוצה לתת צאנס לסטיב שוב או לעשות פרנציפ לליאם?״ שאיימי שאלה אותי את השאלה הזאת לא ידעתי מה לענות לה. הייתה שתיקה מביכה של איזה חמש דקות. איימי תפסה בכוסה ונעמדה על הרגליים. ״את יודעת מה הבעייה שלך אנה?״ היא עצרה ולגמה מהשייק שלה. ״את פזיזה, את שוכחת שסטיב גם בן אדם ואחרי כל מה שהיה בניכם הוא עדיין אוהב אותך. אל תפגעי בו סתם כי את רוצה לעשות דווקא לליאם." איימי אמרה ״אני נפגשת איתו היום לארוחת ערב..״ מלמלתי ״תעשי מה שאת חושבת שטוב לך, אחרי הכל את זאת שחייה עם השלכות למעשים שלך.״
נשמעה דפיקה בדלת. ״רגע!״ איימי צעקה ״אל תטריחי את עצמך..״ היא גלגלה אליי עיניים וצחקתי. ״קמת כבר..״ ״כן אה.״ צחקתי עוד קצת ואיימי כבר ניגשה לדלת. ״אל תכעסי...״ קולה של איימי נכנס לאוזניי והוצאתי את מבטי מהמסך בשנית. ראיתי את און עומד באמצע הסלון. ״מה אתה רוצה?״ ״לדבר, אפשר?״ סגרתי את המחשב ונעמדתי על רגליי.
עלינו לחדרה של איימי. ״אני מצטער..״ און אמר והביט בעיני, ״עוד משהו?״ שאלתי בשילוב ידיים ״למה את כזאת, אני אח שלך ואני מבקש ממך סליחה.״ ״אח שלי?!״ הרמתי את קולי והבטתי בעיניו ״אח שלי היה מציל אותי כל פעם שאבא שלי היה חותך
אותי ומרביץ לי. אח שלי היה סותם את הפה ולא מספר לליאם את האמת!״ אני די בטוחה שאיימי שמעה הכל מלמטה. ״אל תעשי את
זה, את יודעת שזה לא הוגן״ ״תפסיק כבר להתגונן ולהגיד שאתה לא יכול לעמוד מולו כי אתה כן. במקום להיות מסכן תגן על אמא שלך.״ ״מה הקטע שלך? התאהבת בליאם הזה..״ הוא הביט בי במבט גועלי ״הוא היה חבר שלך להזכירך.״ ״היה, את צריכה להתרחק ממנו.״ גיחגכתי ״אין לך זכות להגיד לי מה לעשות. חוץ
מזה אל תדאג אתה ואבא עשיתם את העבודה שלכם על הצד הטוב ביותר.״ און חייך ״אנה, תזהרי.״ הוא נישק את הלחי שלי וירד ״הבחור הזה מסוכן, והוא גם יכול בשנייה לשבור לך את הלב. יש מלא דברים שאת לא יודעת.״ און פתח את דלת החדר וירד למטה. אני שונאת אותו, ואני שונאת את אבא שלי.
***נקודת מבט ליאם***
״טוב מה עושים בקשר לקריסטל?״ פקטורי שאל. היינו בישיבה של האימפריה, מה עושים בהמשך, וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר כי אבא שלי עוד מעט בא. הפעם גם אחי רפאל היה פה. ״אנחנו כבר יודעים מי עשה את זה, זה משפחת קופלר.״ פקטורי אמר ״יש רעיון לפעולה?״ כולם הסתכלו עליי. הבטתי ברפאל שישב כיסא לידי ״אל תסתכל עליי, זה שלך אני לא מתערב.״ ״צריך לעשות פעולה טובה שהיו בה גם כמה גיבויים.״ חשבתי בקול. אחרי כמה דקות פיזרתי את הישיבה, אני צריך לחשוב לבד. אחרי שכולם יצאו נשארנו אני ורפאל לבד. ״עשית בשכל שחתכת את זה.״ ״היא הלכה מאחורי הגב שלי, מין הסתם שהייתי צריך לחתוך את זה.״ רפאל גיכח בגרונו, ולגם בכוס הויסקי שלו. ״לא קשור לזה.״ הוא פלט מפיו.
YOU ARE READING
״גבול החיים״
Romanceלחיות במשפחת פשע השנייה בגודלה בעולם זה די קשוח. לרצות את אבא שלך, להיות יותר טובה מאחיך הגדול ולהיות הבת הקטנה של אמא שלך. אנה קופלר היא אישה בת עשרים ושתיים לחייה, שערה שחור ועיניה ירוקות. היא גדלה להיות בת לראש איש פשע בעולם התחתון. אחד כזה שנותנ...
