״גבול החיים״

פרק 27- האישה שלי

(שימו לב, כמעט בכל פרק יש את התמונות למעלה שמתארות לכן הכל. ברור שאתן יכולות לדמיין מה שבאלכן ואיך אבל גם כיף יותר להבין מה אני כותבת דרך התמונות)❤️
!!!פרק זה מכיל אלימות מילולית קשה!!!

***נקודת מבט אנה***
קרני השמש חדרו לעיני הם נפתחו ומשום מה אני לא שוכבת ליד ליאם במיטה. וגם לא בחדר שלו אלא בחדר שלי. נשכבתי על הבטן שלי שעיני מסרבות להיפתח. באמת דמיינתי את ליאם שוכב לידי. לראות אותו מתעורר בבוקר, משהו שאף פעם לא חוויתי. לא טרחתי להתלבש ידעתי שאם ליאם לא בבית אז כנראה שאין פה אף אחד. שטפתי את פניי, נעלתי נעלי בית ויצאתי לסלון. ניגשתי למקרר לקחתי את החלב והתחלתי לעשות לי נס. ״בוקר טוב״ קול זר נכנס לאוזניי וקרטון החלב שהיה פתוח בידי נפל לרצפה ונשפך. ״הבהלת אותי.״ אמרתי מתנשפת ושמתי את ידי על החזה. ליבי דפק מהר. ״את יודעת מה אומרים?״ הוא התכופף והרים את הקרטון מהרצפה ״לא בוכים על חלב שנשפך.״ וסגר בעזרת הפקק שהיה מונח על השולחן. ״ אחרי שנרגעתי וניגבתי את החלב שנשפך על הרצפה ביררתי מי זה. ״וויליס קוראים לך נכון?״ שאלתי אותו. ״כן נכון.״ אחד מחייליו של ליאם. ״לפי מה שאני יודעת אסור לכם להיות פה שליאם לא כאן.״

אני גם לא לבושה בהתאם. אני עם גופיית סבא בלי חזייה מתחת מיותר לציין, ומכנסון קצרצר. התחבאתי מאחוריי האי במטבח ושילבתי את ידי על החזה. לא נעים. הוויליס הזה נראה בן שלושים ומשהו, בלי חיי חברה כן? שערו בלונדיני ועיניו חומות. לא הטעם שלי בכלל. ״ליאם נתן לי הוראה להיות פה.״ הוויליס הזה השיב לי. ״אתה יודע לאן הוא הלך?״ ״להיפרד מאבא שלו, הוא טס היום שוב.״ השעה הייתה אחד עשרה בבוקר, כמה זמן לוקח להיפרד? ״ומתי הוא חוזר?״ וויליס הזה הביט בי במבט שובבני. ״מתגעגעת אליו?״ הוא שאל והתקדם כמה צעדים לכיווני. ״לא... פשוט רוצה.. לדעת.״ אמרתי בגמגום מלחץ. ״מה יש לך? אני לא נושך..״ הוא אמר בקול מהומם. ״בואי תתקרבי קצת.״ הוא הושיט לי את ידו ואני לקחתי צעד אחורה. ״לא תודה, טוב לי פה.״ נלחצתי את האמת. אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני. ״את בחורה איכותית... ליאם יודע מה הוא בוחר.״ בלעתי את הגוש רוק שעמד לי בגרון. ״את ממשפחת קופלר, הוא הולך כנגד כל הסיכונים.״ למה הוא התכוון פה?!

גבי פגש במקרר שהיה מאחורי בחוזקה רבה. שתי ידיו תפסו בזרועותיי. כאב הגב שלי לא איחר להגיע ״מה אתה עושה?״ נאבקתי בו שישחרר אותי אבל לא הצלחתי לזוז. ״את סקסית..״ הוא נצמד לפניי ולחש לי את זה, אבל הפה שלו הגעיל אותי אפילו. ידו התחילה להרים לי את הגופייה ״תפסיק בבקשה!״ צרחתי עליו, הוצאתי את הקול שלי מהגרון. הדמעות יצאו על כל פניי ואני לא מצליחה להשתחרר. הרגשתי בתוך סרט איימה. ״תפסיקי להתנגד, זה יגמר יותר מהר...״ הוא אמר לי בקול מגעיל ודוחה. ״תשחרר ממני״ לחשתי ללא קול. רציתי להקיא, נהייתה לי בחילה. ״איזה באסה שליאם לא פה להציל אותך נכון?״ הוא חייך אליי ותפס בשערי. כאב לי, כל הגוף כאב לי. הוא הצמיד אותי לאי, וכופף אותי אליו. וויליס הוריד את מכנסיי ונשארתי רק עם תחתונים. ״איזה גוף יש לך!״ הוא צעק ברחבי הבית. ונתן כאפה חזרה לישבני ששרף לי. לא הצלחתי להשטלת על הדמעות. ראשי היה תפוס בידיו שמשכו בשערי. הרגשתי כיאלו הוא הולך לתלוש לי את כל הקרקפת מהראש. ״באלי לזיין אותך.״ נאבקתי. ניסיתי לזוז לא נשאר בי כוח. רק רציתי שזה יגמר. הוא הגעיל אותי.