״גבול החיים״

פרק 15- שובה של לין

נשארתי לבדי ופירקתי לבד עוד איזה שלושה כוסות. נכנסתי והנחתי את הבקבוק שכמעט ריק חשוב לציין על השולחן. ״רבקה?״ הבחנתי בה מבשלת ״השעה אחת בלילה מה את עושה פה?״ שאלתי בקול שיכורי למדי ״ואת שתיתי המון...״ צחקתי בקול גדול והיא התקרבה אליי ״לא שתיתי כל כך הרבה..״ אמרתי ומעדתי לאחור. ״אני כבר הולכת, רק עושה כמה הכנות, אחיו של ליאם בא עוד יומיים.״ רבקה אמרה לי. ״נחמד.״ פלטתי מפי ״את יודעת איפה הוא במקרה?״ שאלתי אותה ״בטח בחדר ישיבות שלו למטה.״ התחלתי לקחת את רגליי הכבדות וראשי המסוחרר לכיוון החדר ישיבות של ליאם.

״מה זאת אומרת נעלמה?!״ הצרחות של ליאם נכנסו לאוזניי והמוח שלי התפוצץ. לא נכנסתי עדיין לחדר הוא עם פקטורי באמצע שיחה, החלטתי לחכות בחוץ. ״לא מוצאים אותה.״ פקטורי השיב לו. על מי הם מדברים? ״תקשיב לי טוב עכשיו, העסקה הזאת תקועה כבר יומיים ואבא שלי אמור לבוא לפה עוד מעט, תמצא את הבלונדינית המזדיינת הזאת!״ ליאם ניפץ את המאפרה שהייתה על השולחן והיא התפוצצה למיליון חתיכות. הם מדברים על לין. זה מתחיל כבר להפחיד אותי. מעדתי על הדלת מרוב שראשי היה מסוחרר. שיט.

״מי פה?״ פקטורי נעמד על רגליו והטעין את האקדח שבידו. יצאתי מאחורי הדלת וניסיתי להראות שפויה ״סליחה, אני פשוט חיפשתי את ליאם..״ אמרתי בקול חלש ״תוריד את הנשק״ ליאם הרים את קולו על פקטורי, שישר הכניס את האקדח שלו חזרה למכנסיו. ״תחפש אותה פקטורי.״ ליאם האיץ בו ופקטורי עלה ללמעלה. ליאם מזג לו לכוס ויסקי, אלא מה. ״מה רצית?״ הוא שאל ולגם את
הכוס. ״נראה לי אני גם אקח עוד כוס.״ לקחתי את הבקבוק וליאם חטף לי אותו מהיד ״כבר קיבלתי עידכון מרבקה ששתית יותר מדי.״ הוא הניח את הבקבוק חזרה במקומו. ״מלשנית.״ אמרתי ושילבתי את ידי. ״אז אתה מהטיפוס הבוגד...״ יש משהו אחד בי שאני לא אוהבת. שאני שיכורה, אני מדברת המון שטויות. ״למה הגעת למסקנה הזאת?״ הוא שאל ״כי בגדת בה.״ נשכבתי לאחור על הספה, הראש שלי לא מפסיק להסתובב. ״אני לא יודע מה אני.״ הוא אמר והדליק את הסיגריה שלו. ״אתה גבר טיפוסי״ אמרתי בגלגול עיניים. ״מה זה גבר טיפוסי?״ ליאם נשען לאחור והביט בי.

״אחד כזה שתמיד לוקח בנות וזורק.״ עניתי לו ״מאיפה את יודעת שאני כזה?״ הוא לא הוריד ממני את העיניים ״אני בחורה, אני יודעת.״ ליאם עישן את הסיגריה שלו ולא טרח לענות לי. ״און אחיך גר עם הוריך?״ ליאם שאל ״כן ומאיפה אתה יודע את
השם שלו?״ שאלתי. ליאם נעמד על רגליו ותפס בגופי. ״הולכים לישון.״ הוא הרים אותי ועלינו לקומה של החדרי שינה. ליאם הכניס אותי לחדר שלי והניח אותי על המיטה ״למה אני כאן ליאם?״ הוא נשאר קרוב והזיז את שערי השחור מפניי ״את״ הוא שתק, רציתי להישאר ככה, הרגשתי את נשימותיו החמות על עורי ״את עושה לי שקט מכל הרעש מסביב שיש לי עכשיו.״ ליאם בשניה קם ויצא מהחדר.

קמתי בשעה עשר. התלבשתי זריז (כמו בתמונה) ארזתי את הבגדים שלי ויצאתי מהחדר. ״לאן זה?״ ליאם עצר בעדי לצאת מהדלת ״לסידורים.״ אמרתי לו. הוא נעמד על רגליו ולעס את הביס שלו בפיו. ״לאן?״ הוא שאל שוב. ״אמה.״ עניתי לו ״מתי את חוזרת?״ ״ליאם אני לא חוזרת.״ הבטתי בעיניו והוא לא בשלי ״למה?״ ״כי, אני צריכה לחזור לחיים שלי.״ פתחתי את דלת הכניסה ״את חוזרת הביתה?״ ״אני בינתיים אצל אמה.״ באתי לצאת ״תודה על הכל ליאם.״