״גבול החיים״

פרק 39-שונאת אותך

**נקודת מבט ליאם**
׳סגרת איתו את מה שהיית צריך לסגור?׳ ׳כן אבא, הכל מסודר.׳ נסעתי לקולומביה לסגור שם מועדון הימורים ענק! אבא שלי לא מסתפק במועט הוא רוצה עוד ועוד שהאימפריה שלנו תשמע בכל החדשות בעולם, שידעו את השם שלנו ואת הכוח שלנו שנהיה עצומים ושאף אחד לא יעמוד בדרך שלנו. ״ליאם״ השעה הייתה שתיים וחצי בלילה. ״אנה?״ שאלתי את פקטורי שנכנס למשרד ״בבית לא יצאה גם מאז שאמרת לה.״ הההנתי בראשי ולגמתי מהוויסקי שלי ״יש בעייה אחרת.״ ״מה עכשיו?״ שאלתי אותו ״יסמין״ ״מה איתה?״ פקטורי בלע את הרוק שלו ״תדבר״ ״היא פה, בארצות הברית והיא מחפשת אותך.״

״אנה״ עינייה סירבו להיפתח היא ישנה חזק. ״אנה קומי.״ בידה החולצה השחורה שלי, קרובה לאפיה, אני אוהב לראות אותה ישנה, כמו מלאך בצבע שחור. ״קומי..״ התקרבתי לאוזנה הקטנה ולחשתי לה ראשה התכווץ. עשיתי לה צמרמורת בטח. נשכתי את שפתיי התגעגעתי אלייה כל כך. היא ישנה עמוקה כל כך רע לי להעיר אותה. ״אנה אני צריך שתקומי.״ ״מ..ה?״ היא קמה בבהלה ועיניה נפתחו בשנייה, ידה מגרדת בראשה ומבטה המבולבל נתפס בעיני ״מה..״ היא מלמלה בין שפתייה מחפשת את הטלפון שלה בין השמיכות ״השעה ?״ היא שלימה את שאלתה מיד לאחר מכן שהתייאשה מחיפוש הטלפון. ״חמש בבוקר.״ ״למה הערת אותי?״ היא החזירה את ראשה לכרית ״אני״ עצרתי את עצמי ״אנחנו צריכים לטוס.״ ״מי? לאן?״ אנה שאלה מבולבלת ״ליאם חמש בבוקר לך לישון.״ היא הסתובבה לכיוון השני ועצמה את עיניה.

״אני אגיד לפקטורי פשוט שירים אותך.״ ״לא אתה לא.״ ״כן אני כן.״ היא סובבה אליי את פרצופה החמוץ ״אני שונאת אותך.״ חיוכי עלה בקצה של הפה שלי ״לא את לא.״ אמרתי ונערתי את ראשי ״כן אני כן.״ היא אמרה בחיוך ״אז למה את מחייכת?״ ״כי אני שונאת אותך.״ התנהגתי כמו טמבל בבוקר, אני יודע. אבל היא צריכה לדעת שיש גבולות ואחד מהם זה לא להמר את פי. ״עכשיו תן לי לישון.״ ״לא נראה לי.״ סובבתי את גופה לכיווני ״אני לא שואלת.״ חייכתי לעצמי במלא סימני שאלה. ״מישהי התבלבלה.״

היא לא עונה לי בכוונה, אנה יודעת יפה מאוד איך לעצבן אותי. ״עזבת אותי לבד עם מאבטח.״ היא מלמלה ״לא עזבתי אותך לבד אנה״ ״אתה כן, לא מעניין אותי מה אתה מספר לעצמך.״ אנה שוב פעם הסתובבה לנגדי. ״אני שונאת אותך באמת, תלך.״ תפסתי בגופה סובבתי אותה בפרעות, עליתי מעלייה ותפסתי בזרועות שלה כלאתי אותה לשלי. ״את לא תעשי מה שבאלך.״ ״שחרר״ היא אמרה בקול בס שתלטני ״אני הקובע פה, את שלי! אישה שלי אף אחד לא יגע בך, יסתכל עלייך וינשום לידך בלי שאני אדע.״ אמרתי בקול סמכותי שיכנס לה לאוזן טוב טוב ולא יצא. ״נראה לי שראית היום מה קורה למי שנוגע בך. לא?״ שאלתי אותה ״אני לא רכוש שלך.״ ״את כן.״ תפסתי בסנטרה וטרפתי את שפתייה. סובבתי את פרצופה והזזתי את שיערה מצווארה וכל זה אני עושה בתנועות חדות ומהירות. התקרבתי לצווארה עם פי ונשפתי עלייה גופה התכווץ, תוך כדאי הזזתי את כף ידי לכיוון בטנה התחתונה. התנועה הזאת גרמה לה להשתגע. ״את עדיין לא רכוש שלי?״ ״תמשיך ליאם״ היא התנשמה במהירות ושפתיה חושניות כל כך פאק.