״גבול החיים״

פרק 12- ״אני יכולה להסתדר לבד״

השעה הייתה שש בערב. הייתי בבית שלי, מחכה לתשובה של ניקולה עם הכל עבר חלק. נשבע שבחיים לא הייתי בלחץ כזה. עד שנשמעה דפיקה בדלת. פקטורי פתח. ״ניקולה״ פלטתי מפי שראיתי את פניו. ״תמזוג לי גם.״ הוא התיישב על הספה להוט והדליק סיגריה ״דבר״ ראיתי שקרה משהו, כולי תקווה שלא. ״בהולנד״ ״מה קרע בהולנד!?״ שאלתי עצבני, שידבר כבר ״שלושה גברים במסכות שחורות, גנבו את כל הקריסטל״ ״איך?״ ניפצתי את בקבוק הוויסקי על הריצפה ונעמדתי על רגליי בזמן שניקולה מעשן את הסיגריה שלן בעצבנות ״איך?! מתחת לאף שלהם איך?!״ פלטתי מפי רותח מעצבים ״רוב הסכום של הכסף. אצלנו, אף אחד לא מקבל את הכסף שלו עד שהקריסטל לא בכיס של הלקוח״ ניקןלה הסביר לי ואני הסתובבתי במעגלים בסלון. ״מישהו הלשין ליאם אני חותם לך על זה.״ ניקולה אמר ״אבל מי כוס עמק, רק אני ואתה יודעים את מי שלחנו.״ אמרתי לו. ״השותפים שלך אולי?״ ״עברו פוליגרף כולם.״

״אני רוצה שתעשה את אותו דבר אצלך.״ ניקולה אמר ונעמד על רגליו ״עכשיו הגיע התור שלך. אתה תחפש את מי שעשה את זה ותמצא אותו.״ נעמדנו אחד מול השני ניקןלה לגם בשלוק אחד את כל הוויסקי שנשאר לו בכוס ״לא רק אני אמצא אותו, אני גם יהרוג אותו.״ אמרתי בזעם בלתי נשלט ״וגם את הבן זונה שהלך מאחורי הגב שלי.״ סיכמתי. ״שלחתי את כל המידע שאתה צריך בשביל לתפוס אותם לפקטורי, תעדכן אותי.״ ניקולה יצא מהבית.

שתיים עשרה וחצי בלילה. עד שפקטורי יעדכן אותי במה שקורה החלטתי לצאת למועדון של משפחת קופלר. לבשתי חולצה מכופתרת לבנה פתוחה בחזרה ומכנס מחויט כחול. המועדון שלהם היה בלב מיאמי שהגעתי נכנסתי פנימה. התקדמתי לבר ונשענתי על הדלפק. ״כוס וויסקי עם שתי קוביות קרח.״ אמרתי לברמן והוא הנהן בראשו. בזמן שנשענתי על הבר הבחנתי בשיער שחור וסיגריה של מלברו אדום. היא הסתובבה, אחרי שמישהו על הבר פלירטט איתה, חיוכה התרחב והיא ציחקקה. עיניה הירוקות בהקו במקום החשוך הזה ולרגע ראיתי רק את עיניה שנפגשו בשלי.

״ליאם?״ היא התקרב אליי ״מה אתה עושה פה?״ ״חשבתי שאני חייב לך התנצלות״ ״על מה?״ היא שאלה ״לא היינו בקשר יומיים.״ היא חייכה ונשענה על הבר, בשביל לשמוע אותי יותר טוב, גל הריח שלה נכנס לאפי, הבושם שלה אני יכול להריח אותו שעות. היא מטופחת, ריח הגוף שלה ייצוגי. ״הוויסקי שלך.״ הברמן הגיש לי את הכוס ״לא תגוון קצת מהוויסקי שלך?״ אנה שאלה ״אני בן אדם עממי.״ עניתי לה ״שמתי לב.״ ״ומה את עושה כאן?״ שאלתי אותה ולגמתי במשקה החום שלי. ״כיאלו שאתה לא יודע שזה המועדון של המשפחה שלי״ היא אמרה ״כן, אבל לא ידעתי שאת משלימה הכנסה כברמנית בלילות.״ היא חייכה והטיחה את ידה על הבר ״מושיטה יד כשצריך.״ החיוך שלה לא ירד מפניה, כיאלו היא באופוריה מטורפת.

״את חוזרת?״ הבחור, שפלירטט איתה לפני כחמש דקות זרק לה הערה ״אתה צריך משהו?״ היא שאלה ״אותך, עומדת מולי בזמן שאני משתכר.״ מילותיו נכנסו לאוזני, לגמתי את הויסקי שלי בשלוק אחד. ״טוב ליאם, תהנה.״ היא אמרה וניגשה לבחור. אחרי חצי שעה ששתיתי כמה כוסות ויסקי יצאתי לבחוץ.