״גבול החיים״

פרק 33-קודם כל משימה אחר כך אהבה

הסתובבתי לקראת הקול שקורא לי. הקול שאון. התחלתי ללכת את השביל שמוביל לבית שלי ונעמדתי על מפתן הדלת. און סגר את דלת הבית אחריו ושנינו נעמדנו אחד מול השני בחושך. רק עשר דקות, זה הכל. עמדתי כמו סתןמה מול און מבלי לדעת אפילו מה התוכנית.

**נקודת מבט ליאם**
ברגע שאון ואנה נעמדו מול השני, אני ופקטורי התחלנו לפעול. ״לקחת את המזרן מהאוטו?״ שאלתי אותו והוא הצביע לי על המזרן מאחוריו. ״מעולה, עשינו את זה מיליון פעם אז בוא נצליח.״ לחשתי לפקטורי הוא הנהן בראשו ופתח את השרטוטים של הבית. ״אתה עולה למרפסת הזאת ופותח את החלון. זה החדר שלה.״ כן, זה די גבוהה, אני לא חושב שזה מפחיד אבל, כוס עמק בשביל אנה אני מוכן להסתכן. ״תבדוק עם יש מישהו בחדר״ פקטורי פתח את המצלמות של הבית. איך יש לנו גישה למצלמות? אני סומך על פקטורי בעיניים עצומות. הוא אחד הגאונים בטכנולוגיה יש לי גישה לכל מצלמות שאני ארצה. ״השטח פנוי.״ פקטורי אמר לי והתחלתי לטפס למרפסת. עוד צעד למעלה ועוד אחד. אני מרגישה שעוד שנייה אני נופל. יד אחד אוחזת בקו של המרפסת רגל אחת באוויר והשנייה? מנסה לתפוס משהו לאחוז בו. הגעתי בסופו של דבר למרפסת של החדר. ניגשתי לפתוח את הויטרינה של המרפסת ״ליאם!״

קולו החלש של פקטורי נכנס לאוזניי ״הוא בחדר״ פקטורי אמר בקול מהומהם. לקחתי צעדים שקטים לכיוון החלון. ראיתי אותו יושב לידה, היא מורדמת נראה לי לא בהכרה. אם הוא הגזים והזריק לה יותר מדי סמים, הגוף שלה יכול לקרוס. אנה לא תעמוד בזה. נשענתי יותר מדי על עדן החלון והייתי מרוכז ממה שהולך בחדר. עד שחבטה נשמעה ברקע והעציץ נפל. שיט! נצמדתי לקיר החשוך ואביה של אנה פתח את המרפסת. ״מי שם?!״ הוא צעק לבחוץ. הוא התקדם עוד קצת לבחוץ, בחיים לא נשמתי ככה בשקט. הוא הסתכל ימינה ושמאלה, סרק את השטח ונכנס פנימה שלר הבחין בי. יש לי מזל ענק. ׳הוא יצא׳ קיבלתי אס אמ אס מפקטורי. חיכתי עוד חמש דקות לראות שהשטח פנוי לגמרי ונכנסתי פנימה.

היא יפה, כמו אנה. הרמתי אותה על ידיי ואחזתי בה חזק. עכשיו הקטע המלחיץ ביותר, להשליך אותה למזרון למטה. פקטורי מחכה למטה מוכן לזה. צריך לעשות את זה מהר לפני שמישהו ישים לב. לקחתי את גופה של אמא של אנה ופשוט עצמתי עיניים וכיוונתי את גופה למזרון. שלוש שתיים אחת, גופה נחת על המזרון לידיו של פקטורי. בינגו!

**נקודת מבט אנה**
אני רק רוצה שאמא שלי תהיה בסדר והרגשתי כל כך חסרת אחריות שהשארתי אותה פה לבד. אני מפחדת לראות אותה ככה. אמא שלי תמיד הייתה בעיני האישה הכי יפה ומיוחדת בעולם. אני עכשיו אשמור אליה מכל משמר ולא אתן לו לגעת בה יותר. ״מה רצית אנה?״ און נעמד מולי ״איימי סיפרה לי״ ״מה היא כבר סיפרה לך?״ הוא שאל ״את מה שאבא עושה לאמא.״ אמרתי לו בקשיחות ושילבתי את ידיי. אני יודעת שזה לא מעניין אותו. כל מה שבראש שלו זה האימפריה המסריחה הזאת. ״עכשיו נזכרת באמא? את לא פה כבר חודש ו..״ הוא אמר בקול מזלזל ומגעיל. ״אמרתי לך לשמור אליה״ ״שתלמד לשמור על עצמה.״ לא יכולתי להסתכל עליו. הוא מעורר בי בחילה ושנאה ביחד. ״איפה הפאפי שלך?״ ״לא פה. והוא לא הפאפי שלי.״ און ציחקק לעצמו. ״כן מה שתגידי.״ ״אני כבר לא מכירה אותך ואני נגעלת לקרוא לך אח שלי״ קיבלתי הודעה מפקטורי לנייד שאפשר לשחרר את און. לא אמרתי עוד מילה נוספת פשוט הסתובבתי והלכתי מעיניו. ״תברחי כמו שאת עושה כל החיים שלך!״ הוא צעק לאוויר ולא לקחתי לזה חשיבות.