״גבול החיים״

פרק 37-ג׳ייסון

״לא הבנתי?״ איימי לחשה לכיווני בזמן שאני לגמתי בקפה הקר שלי ״מה לא הבנת?״ איימי הביטה בגייסון במבט מוזר ושוב עינייה הגיעו אליי ״הוא הצמיד לך שומר ראש פשוט?״ היא נשענה על מושב הכיסא שלה בשילוב ידיים ״כן.״ אמרתי בייאוש. אי אפשר להילחם מולו וזה מעצבן. ״הוא חושב שזה מסוכן לי להסתובב בלי השגחה.״ הסברתי לאיימי. ״הוא צודק אנה. כמה פעמים ניסו לפגוע בך? וזה רק החודש.״ הנימוק שלה די משכנע. אבל עדיין אני מרגישה כיאלו שאני בתוך כלוב, ואני די שונאת את זה. ״חתיך...״ איימי מלמלה וצחקה ״שתקי״ פתחתי את עיניי בתדהמה שהוא לא ישמע אותה. ״מה את רוצה הוא עומד רחוק.״ ״רחוק? הוא שתי מטר ממך ...״ המלצרית קטעה את השיחה שלי ושל איימי. ״סלט קפרזה?״ ״זה לי״ איימי אמרה בחיוך ״ולך זה הטוסט?״ ״כן, תודה.״ ״את אנה לא?״ היא שאלה בזמן שהניחה את המנה שלי מולי ״בת הזוג של ליאם ווינקלר.״ איימי צחקקה ואני שתקתי ״כן זאת היא״ בסופו של דבר איימי התפרצה. ״אפשר תמונה?״ המלצרית נהייתה אדומה מבושה ואני הבטתי בה ולא ידעתי מה להגיד. ״אמ..כן ברור״ אמרתי בגיחוך מביך. היא נצמדה אליי והרימה את הטלפון שלה לסלפי. ״שתדעי שהגבר שלך הכי מבוקש במדינה..״ היא צחקקה והלכה מהשולחן מביטה בתמונה שלנו בחיוך.

״חשבתי שהשומר ראש זה השיא!״ איימי הרימה את קולה ואני רק צחקתי. זה די רגיל לי כל הפפראצי והתקשורת. אבל מאז שהזוגיות שלי ושל ליאם עלתה לרשתות, זה די מטורף. ״תחייכי.״ איימי מלמלה והניחה את הכוס מיץ תפוז שלה ״למה?״ שאלתי את איימי באמצע הביס שלקחתי מהטוסט ״הפאפרצי בדיוק מצלם אותך נוגסת באוכל הטעים שאת אוכלת.״ ״שיט״ ניקתי את הפסטו שנזל לי על השפתיים. ״גייסון״ איימי הרימה את קולה ״מה את עושה?״ שאלתי אותה חוששת. איימי והרעיונות שלה זה לא הדבר הכי מוצלח בעולם. ״יש בעייה?״ הוא הסתובב ונדרך ליד השולחן. ״הפאפרצי הזה די מפריע..״ איימי אמרה בהרמת כתפיים. גייסון הלך לכיוונו, החזיק לו את עדשת המצלמה וריסק לו אותה על המדרכה. ״משוגע!״ צלם הפאפרצי צעק על גייסון. שנשאר אדיש לכל המצב וחזר חזרה לעמוד לידי. ״איזה קול יש לו..״ איימי אמרה מהופנטת. ״את ממש סתומה.״

אני ואיימי התחלנו ללכת במורד הרחוב. ״אז את ואון לא דיברתם בכלל?״ ״לא. גם לא בקשר למוות של אמא שלי.״ אמרתי בקול חסר מצב רוח. אני שונאת לדבר על זה. ״מבאס שלא עליית לקבר.״ איימי אמרה והחזיקה בידי ״ליאם לא נתן לי.״ ״את לא כועסת עליו בגלל זה?״ ״הוא עשה את זה בשביל להגן עליי, לא בשביל לעשות לי רע.״ במהלך השיחה שלי ושל איימי עוד צלם פאפרצי בלתי נסבל התחיל לצלם אותנו ולזרוק לי הערות.
״איך אבא הגיב שעברת משפחה?״
״למה לא עלית להספיד את אמא שלך?״
״כל התקשורת ראתה שלא עלית לקבר!! בושה.״
ואז נוסף לו עוד צלם, אני הנחתי על עיניי את המשקפיי שמש שלי והתחלתי ללכת יותר מהר.
״אם ליאם יעיף אותך גם? תישארי לבד?״
״האם ליאם ינקום על שריפת המשרדים שלו?״
״אולי תפסיקו?״ איימי נעצרה והתחילה לצעוק על שתי צלמי הפאפרצי. ״כמה זמן אנחנו מהאוטו?״ שאלתי את גייסון. ״תעמדי מאחוריי. תפסתי בידה של איימי והגענו לאוטו. ואז בבום כמויות של פאפרצי קפצו עליי משום מקום וחסמו לי את הדרך לדלת
המכונית. (כמו בתמונה למעלה) ״מה זה?״ איימי ניסתה לפחות להגיד לי משהו ״אין לי מושג״ גייסון תפס במותני ופילס את דרכי מכל הצלמים, הרגשתי את כפות ידיו החזקות בגופי, אני לא יודעת איך אני מרגישה עם זה. אבל ללא ספק איימי צודקת, הוא חתיך.  ״מה עם איימי?״ לחשתי לו באוזן ״קודם כנסי את״ הוא דחף אותי לתוך המכונית ונעלתי את הדלת אחרי שנייה איימי נכנסה מהצד השני והאוטו התחיל לנסוע.