פרק 14-Poker Club

535 28 3
                                    

״טוב נכנסים רגיל, הם שולפים נשק גם אתם, הם יורים? גם אתם!״ הם התחילו להתקדם לכיוון המועדון. ״ליאם?״ אנה תפסה בידי בקול רועד. ״אף פעם לא לימדו אותך להחזיק נשק נכון?״ שאלתי אותה היא הנהנה בראשה לשלילה. ״אני מפחדת.״ היא אמרה בקול שקט. הבטתי בעיניה והיא בשלי, תפסתי בידה ״אף אחד לא יפגע בך אני מבטיח.״ היא כיווצה את ידה עוד יותר בשלי, ולא רציתי שהיא תשחרר. התחלנו להתקדם לכיוון המועדון.

המקום עדיין היה סגור. מועדון פוקר. רעיון מקורי. היה שולחן אחד פועל, כל החיילים שלי מאחורי. היו שם שלושה שחקנים שהיו באמצע משחק, עשן ואלכוהול. ״ליאם ווינקלר!״ איש שמנמן, נמוך בסביבות גיל החמישים שלו נעמד על רגליו וחייך. ״ג׳וזף ואלצ׳י.״ הוא נעמד מולי והושיט את ידו ללחיצת יד. הבטתי בו, בחנתי בו ובנימוס לא לחצתי את ידו. ״חיכתי לך שתבוא.״ הוא אמר לי והביט בי. ״עשיתי עלייך קצת שיעורי בית.״ הקול שלו מעצבן אותי. ״ואת? חברה שלו?״ הוא הבחין בזה שאנה לא עוזבת את הזרוע שלי. דחפתי את אנה טיפה לאחור. לא מעוניין שידברו איתה. ״היא מחוץ לתחום.״ ״אשת איש, הבנתי.״ הוא ציחקק. העדפתי לא לתקן אותו, זה לא משנה עכשיו. והיא ממש לא האישה שלי. ״ג'וזף נכנסת לטריטוריה שלי.״ אמרתי לו. ״שלך? המועדון ממול שלך, זה? המקום שלי.״ הוא אמר והתקדם חזרה לשולחן שלו. ״תשמע, אני לא יודע איך זה אצלכם ברוסיה אבל, פה מי שפוגע לי בעסקים, אני פוגע גם בשלו.״

חיילו שעומדים במועדון התחילו לכוון נשק, ובשנייה גם שלי. ״מי אחראי על האימפריה שלך ילד?״ הוא שאל ״אני.״ נשמע יריה מצד אחד מחיילי שפגע בכוונה במנורה שהייתה מעל השולחן. המנורה התנפצה לאלפי חתיכות. אנה נבלה והחזיקה בזרועי אפילו יותר חזק. ״אל תדאגי. אני שומר עלייך.״ לחשתי לה. ״אתה חושב שאתה גיבור גדול״ ״אתה אפילו לא מבין עד כמה.״ התגרתי בו. ״יש לך כמה אופציות״ הוא התחיל לשחק בנשק שלו בידו ״או שתעזוב את המקום שלי בשקט ואני לא יהרוג את האישה הקטנה שלך ואת החיילים שלך, או שתכנס איתי שותף בעסקים כאן.״ הוא העמיד לי אולטימטום, אני שונא שעושים לי את זה. ״אתה רוצה לראות איך המקום הזה הופך להיות שלי?״ שאלתי אותו.

במאית שנייה יריתי ברגליו, ואז? פתחתי מלחמה. החיילים שלו לקחו אותו לאחור מכיוון שיריתי לו ברגלו והתחילו יריות לכל עבר. ״ולאדי!״ צעקתי בקול ונסיתי להגן על אנה מכל היריות שהיו במקום, לקחתי אןתה לאחור ושמתי אותה לידו. ״אנה תביטי בי״ החזקתי בפנייה הדמעות שלה הפריעו לי לראות את עיניה, ניגבתי לה אתה דמעות שזלגו מעיניה ״אני צריך שתשארי פה, בסדר? אל תזוזי אני בא.״ היא הנהנה בראשה. באתי ללכת אבל ידה לא שיחררה מהזרוע שלי. ״הבטחת לי שתישאר לידי״ היא מלמלה ״אני כבר חוזר.״ היא שיחררה לאט את ידי. כל החיילים של ג'וזף כבר לא איתנו חוץ משתיים. אצלי יש רק שתי פצועים. כיוונתי על ג'וזף שנשען על הקיר את האקדח שלי.

״אתה עדיין בטוח שהמקום הזה שלך?״ שאלתי אותו. ״כן.״ הוא ענה לי. ״תסתכל גם למה.״ אחד מהחיילים שלו ששרדו את הקרב יריות החזיק בידו את, אנה. ״ליאם״ היא אמרה בקול רועד. הוא סתם לה את הפה בכף ידו והאקדח שלו מכוון לראשה. ״היא מעניינת אתה יודע״ ג'וזף התחיל לדבר ואני רתחתי מעצבים. הידיים שלו נגעו בה, זה עיצבן אותי, הוא הניח את ידו על השדיים שלה וגופי רעד מכעס. ״גופה חטוב, היא יכולה להיות פה אחלה של חשפנית..״ הוא דיבר עלייה מגעיל ועצם העובדה שהיא בידיהם חירפנה אותי. ״עכשיו ליאם ווינקלר, הנשק על הרצפה ותבעט בו לכיווני.״ ג'וזף אמר בגאווה ועשיתי כדבריו.

״גבול החיים״Where stories live. Discover now