***נקודת מבט ליאם***
״אנה, אמרתי לך להיות בחדר.״ הסתובבתי אלייה שראיתי אותה באה בזעם מהמסדרון. ״מה היא עושה פה?״ ״היא בדיוק הולכת.״ עניתי לאנה. אנסטסיה חייכה לאנה והתגרתה בה בכוונה. ״חשבתי שאתה רוצה לשחזר את מה שקרה לפני שלוש שעות...״ אנסטסיה אמרה בקולה הסקסי. ״סוציונר נשאר אחד כזה אה?״ אנה מחאה כפיים וניגבה את הדמעה שיצאה לה מהעין. ״שיהיה לך לילה נהדר.״ היא לא נתנה לי להכשיל מילה. אנה רצה לחדרה ונעלה את עצמה בפנים. טרקתי את הדלת בפניה של אנסטסיה.
הייתה לי מערכת זוגיות, עד לפני שנה. יסמין קראו לה. אני לא מתכוון לחפור בעבר שלי, אבל בנות שבאמת מעניינות אותי כמו אנה לדוגמא אני לא משכיב במיטה ישר. וזה מה שאנה לא מבינה. מאז שאני ויסמין נפרדנו אני מכניס כל מי שבאלי למיטה. אבל עם אנה זה לא ככה. ״מה את עושה?״ נכנסתי לחדרה של אנה וראיתי שהיא מתחילה לארוז את הבגדים שלה שוב לתיק. ״הולכת מפה. מה אתה חושב? שתשחק בי ואני אשתוק.״ היא נסערת ופגועה. ״את לא משחק.״ השבתי לה. ״אז למה היא באה?״ אנה הביטה בי במבט של שנאה. ״אנה״ התקרבתי אלייה ונסיתי להרחיק אותה מהתיק. ״תשחרר ליאם. אין פה משהו שהתחיל.״ ״יש פה משהו!״ הרמתי את קולי שתקשיב לי.
קשה לי, אני שונא להביע רגשות. אני שונא להגיד למישהי מה שאני מרגיש. במיוחד שלא חוויתי את זה הרבה בחיים שלי. הלב שלי זה דבר סגור. אני פרימיטיבי, קנאי שאוהב שעושים מה שאני אומר. את אנה ראיתי פעם אחת בגיל שבע עשרה. אני זוכר שהמבט שלי נתקע בה לכל כך הרבה זמן והיא אפילו לא שמה לב שהסתכלתי אלייה. אנה גם לא הכירה אותי. זכרתי אותה, זכרתי את הריח שלה והשיער השחור שלה הארוך. ואת עיניה הכחולות שכבר אז כלאו אותי אצלה. ״תן לי סיבה אחת להישאר פה.״ אנה שיחררה את התיק והביטה בי. ״סעמק את מטריפה אותי!״ שאגתי לאוויר ובעטתי בדלת חדרה. ״אמרתי לך פעם ראשונה שהיית פה, אני לא רומנטיקן ואף פעם גם לא נסיתי להיות.״ היא הביטה בי, ועוד פעם פשוט התמוגגתי מהמבט שלה. ״אני לא יודע מה להגיד לך אנה״ היא הביטה בי במבט מייואש. ״אני רוצה שתשארי פה איתי, תשחררי לי את הלב אנה.״
***נקודת מבט אנה***
שיפשפתי את עיני שקמתי בבוקר. שמעתי רעשים מהסלון. קמתי ושטפתי את פניי. נעלתי את נעליי האצבע שלי ויצאתי לבחוץ
בעקבות הרעש. ״בוקר טוב לך!״ הבטתי בשעון קיר אחרי שרבקה בירכה אותי בבוקר טוב. השעה הייתה אחד עשרה בבוקר. ״בוקר טוב רבקה. מי פה בחוץ?״ שאלתי אותה ונסיתי להציץ מהויטרינה. ״אח של ליאם ואישתו. ליאם מחכה לך, יש לך צלחת של ארוחת בוקר ליד ליאם.״ רבקה אמרה לי, תפסה בידה את הסל כביסה ונכנסה למסדרון לא לפני שאמרה לי בתאבון. פתחתי את הויטרינה ונעמדתי בחוץ. ״בוקר טוב אנה.״ ליאם זרק אליי חצי חיוך שראה את פניי. הוא נעמד על רגליו ונעמד לידי. ״רפאל תכיר זאת אנה״ אחיו של ליאם נעמד והושיט לי את היד ללחיצה. ״נעים להכיר אותך.״ הוא חייך אליי חיוך רחב. ״ומליקה״ ליאם הציג אותה בפניי. היא כמובן חיבקה אותי ״את מהממת.״ והעבירה את אצבעותיה בין שערי החלק והשחור. ״אחי בחר נכון.״ ״אחיך לא בחר כלום.״ ״אאוץ!״ מליקה צעקה בקול ואני וליאם התיישבנו. אני לא הבנתי ממנו כלום מהשיחה אתמול. דבר אחד אני יודעת, שאחרי המערכת יחסים שלי ושל סטיב אני מפחדת להיפגע. שוב.
YOU ARE READING
״גבול החיים״
Romanceלחיות במשפחת פשע השנייה בגודלה בעולם זה די קשוח. לרצות את אבא שלך, להיות יותר טובה מאחיך הגדול ולהיות הבת הקטנה של אמא שלך. אנה קופלר היא אישה בת עשרים ושתיים לחייה, שערה שחור ועיניה ירוקות. היא גדלה להיות בת לראש איש פשע בעולם התחתון. אחד כזה שנותנ...
