המכונפים וחבריהם(חצי מוקפא)

איתי

כוכבים ואני ממשיך

"ב....סדר," אמרתי והעפתי מבט נואש ללינה, אבל היא נראתה מפוחדת בדיוק כמוני והיא נצמדה אליי. הסמקתי והלב שלי דפק בתגובה. ישבנו על כיסאות כתר לבנים על רחבת דשא לחה, ומסביבנו היו דרקונים, פגסוסים, חצי פיות וחצאי אדם,כולל בני נוער כאלה, חבר דמיוני אחד שהבהב ונעלם ואז חזר והופיע כדמות מטושטשת מיד פעם, טרול כחול עור עם בגדי עור חומים שלא רציתי לדעת איזו חיה מסכנה ענקית מרכיבה אותם, גמד אחד, פיה קטנה ירוקה וזוהרת בגודל כף היד שלי, ועוד אינספור יצורים על טבעיים שלא זיהיתי.

אני עצמי קמתי עכשיו ממקום מושבי בכיסא הכתר הלבן שלי וזה חרק בתגובה לפני שדיברתי והתנדנד קלות. תפסתי אותו והמשכתי לדבר בזמן שכולם הסתכלו עליי. הנשימה שלי נעצרה לרגע בגלל זה אבל כחכחתי בגרון כדי למהר להמשיך ולדבר: "אז אנחנו כאן מטעם אסיפה של המועצה החדשה שלכם, ארץ הפיות ושל ' כל העולמות המחוברים, ' שהחלטתם לשלב את השמות של שני האירגונים ולקרוא למועצה שהקמתם ממש עכשיו עם וויל ועם הנרי, נציגי בני האדם העל טבעיים," בנקודה הזו נציגי בני האדם שעליהם דיברתי נופפו לכולם במבוכה ואז כולם חזרו להסתכל עליי ומנהלת פנימיות קסם, נדמה לי שקראו לה אמילי סמית', ככה היא הצחגה את עצמה בהתחלה לפחות, הנהנה אליי במבט חמור סבר כדי שאני אמשיך לדבר,

..." ' מועצת עולמות הקשת,' "

התחלתי להגיד בגמגום את השם המביך, ואחד המכונפים שהיה בעל כנפיים סגולות, ג'ורג', חשב כמוני כנראה ומיד פרץ בצחקוקים וחברו החטיף לו בתגובה. "סליחה." ג'ורג' מלמל בקול צרוד ממבוכה והמטיר אבקה סגולה לדשא, כך שזה נראה מצחיק. חייכתי חיוך חלוש למראה. המכונפת האדומה שישבה ליד ג'ורג' והייתה בעלת כנפיים אדומות מקופלות כמו כנפיים של פרפר בגולם לידו גלגלה עיניים חומות. הנער בכנפיים סגולות לידה נצמד אליה ונתן לה יד במבט מבוהל למדי. "ואנחנו כאן כדי לשתות שיקויי, לקבל כנפיים - כל אחד בצבע אחר - ואז ללכת, לא לפניימת קסם שלכם,

ושהפיות העתיקות יעזרו, גם לא לבריכת הנבואות או לפניימת קשת האלפים או לפניימת כוכב האדם, אלא ללכת להקים מקום חדש, שיהיה לכל הגילאים, ולכל היצורים קסומים?" שאלתי לחלל האוויר וכולם הנהנו לי בהסכמה בזמן שג'ורג', הנהן אליי בהערכה ומחא לי כפיים בדממה במקומו ליד ג'ואי. זה נשף בתגובה ואז נאנח בכניעה וכנפיו הסגולות התקפלו בזמן שמלמל בהשפלת מבט משהו שלא שמעתי ממקומי על ג'ורג'.

נשמתי עמוק בהקלה כי סיימתי לדבר, התמתחתי וחזרתי לשבת בבטן חמה ממבוכה כשכולם חזרו לדבר דיבורים נסערים. הנער/ה שישב ליד המכונפת האדומה, ג'ני, הסתובב אליי בשאלה. הנערה רוני, הג'ינג'ית לידי ומימיני שישבה ליד אִמָה חמורת הסבר כמעט כמו אמילי סמית', נראתה מתוחה וללא הרף בעודה מחזיקה בשיקויים הוורודים והכתומים שלה, נראה שבידיים מזיעות מרוב מתח.

התאמצתי להיזכר לֶמה השיקויים האלה גורמים. אה, כן. השיקויי הוורוד הגורם לטלפתיה והשיקויי הכתום גורם לאמפתיה. אבל למה לעזעזל יש לרוני שניים לשתות? זה אומר שכנף אחת שלה תהיה כתומה ושכנף אחת תהיה וורודה, או שזה יהיה מעורבב. האמא לידה כבר שתתה, והכנפיים שלה נראו כמו גלקסייה בצבע בזוקה ומיץ תפוזים מעורבב. "ולָמה?" שאלתי וקמתי שוב כשכולם נרגעו מהדיבורים שלהם.

ג'ני חזר להסתכל קדימה ולחש משהו למכונפת האדומה. תהיתי מה הוא לחש כי הפנים שלה הרצינו וכשהוא קם ממנה במבט מודאג והסתכל עליה בשאלה היא הנהנה. "כדי להימנע ממלחמה כוללת," אמרה אמילי סמית', מנהלת פנימיות קסם, ומורָה חומת שיער וחלק לידה הנהנה בהסכמה בעיניים עצומות ואז פקחה אותן והסתכלה סביב במבט תוהה. היא נשמה עמוק וספקה ידיים. "אני הילרי," היא אמרה אחר כך, הנהנה לנו ונופפה לשלום. "ואני מורה לספרות בפניימת קסם. אני וכל המורים מסכימים לכך שהגיע הזמן לאחד אותנו." אחד המורים שלהם שהיה שחור שיער ובחולצה לבנה ובג'ינס זז באי נחת והרים את ידו כדי שנסתכל עליו אחרי שהסתכל לדשא לרגע במבט מודאג. ג'ורג' מאחוריי קרן מגאווה משום מה עכשיו ונופף לו כמעט בהתלהבות. המורֶה התעלם ממנו. "סתוּם," מלמל חברו של ג'ורג'.

"אדאורד, מורה להיסטוריה בפנימיית קסם. אני חושב שהילרי ואמילי סמית' צודקות בדבריהן, כנציג המורים הזוטרים בבית ספרנו. גם מבחינה היסטורית נראה כי הגיע הזמן להתאחד. וויל והנרי כאן התחילו את התהליך כבר. הם איחדו בין הענקים לבני האדם. נשאר רק את כל השאר." "כלומר, תשעים ושבעה אחוזים בערך מכולם," ג'ורג' מאחוריי קם ואמר בייאוש. "ושלא לדבר על זה שעוד צריך לעשות סולחה עם האלפים." הוא אמר.

אדוארד חייך וסימן לו לשבת. ג'ורג' עשה זאת. "התרשמתי." חברו לחש לו והם החליפו כיפים. "אתה בהחלט צודק, תלמידי. לכן יש לנו כאן גם עוד אלפים. אחרי שהם ילמדו קצת נשכען את כל השלומים שצריך ואז נקים את המקום הבטוח." אדוארד סיים. "מי איתי?" הוא שאל, וג'ורג' הסמיק ואז גיחך והרים יד. כולם הרימו ידיים גם, כולל אני, רק שאנחנו בהלם. הלך עלינו, חשבתי לעצמי בזמן שכולם התפזרו והתכוונתי ללכת ללינה.