אני מלכה!✔︎

פרק 3- מורעל

נ.מ ניקו:

"תתעורר ילד!" דנטה נהם והיכה בעורפי. הסתובבתי אליו בבלבול. "מה נסגר איתך?" הוא שואל.

התכוונתי לענות לו תשובה מלומדת על בחורות יפות, הסתובבתי אל הבחורה באדום וקפאתי. היא לא הייתה שם.

"דבר איתי ילד, מה אוכל אותך?" דנטה תפס בעורפי. עיניי הזגזגו. השתגעתי?..

דנטה הכניס אותי לתא חזרה במבט דאוג. "היא הייתה שם..." מלמלתי באי הבנה.

"מי הייתה??" הוא שואל בחוסר סבלנות, מוציא לי מים מתוך הכד שקיבלנו, יותר נכון דנטה קיבל אחרי הקרב.

"הייתה שם בחורה דנטה!" התעצבנתי וקמתי. דנטה תפס את זרועי.

"אתה הוזה? להגיד להם להביא רופא?" הוא שואל בדאגה.

הבטתי בו, לא מצליח להתאפק ופורץ בצחוק מתגלגל וכאוב. "רופא? בשבילי? הם לא יבזבזו את הזמן שלהם על ילד" אמרתי במרירות.

"הם יבזבזו את הזמן שלהם על מה שאגיד להם לבזבז" הוא אומר בנחרצות. "שב פה. לא לזוז, אני מביא לך רופ-" דנטה לא סיים את המשפט וקרס על הרצפה, מתפתל ונאנק.

"דנטה!" זעקתי בפחד, כרעתי לצידו, קצף יצא מפיו.

"ה- המים.." הוא הצליח לומר בקושי. "מ- מור- מורעל" הוא נאנק.

"פאק.." לחשתי באימה, פתחתי את דלת התא בסערה. "רופא! רופא!" צרחתי במלוא גרוני. איש לא ענה.

אנקותיו של דנטה מקצה המסדרון גרמו לליבי להלום בפראות. "רופא! מישהו! הוא גוסס!" צרחתי כמעט בפאניקה, חזרתי אל דנטה למקרה שמי שהרעיל אותו מחכה להזדמנות להרוג אותו. כרעתי לצידו. "אל תמות חתיכת מטומטם" נהמתי בלחץ.

הוא חרחר, מאבד את הצבע החי בגופו. "שלא תעז, אני נשבע לך חתיכת מזדיין מחורבן!. אם אני יוצא מפה אני אומר לאיזה שבחרת למות! אני אגיד לה ששנאת אותה!" קראתי בדמעות. לא באמת מתכוון למילים. והחמור פאקינג יודע את זה.

ידו אחזה בזרועי בחולשה. "לא" הוא הצליח לומר והחל להשתעל, יורק מדמו החוצה על הרצפה הקרה.

"רופא!!" צרחתי שוב. ואז קול צעדים מהירים נשמע. "לכאן" התנשמתי, מוביל אותו לתא שלנו במהירות

הרופא, בחור צעיר קרס מולי. "מה קרה לו?" הוא שאלף מתחיל למשש את הדופק שלו ופוקח את עיניו, בודק תסמינים

דחפתי את כד המים לידיו. "מישהו הרעיל אותו. תעשה משהו!" פקדתי. הרופא הנהן.

איבדתי תחושת זמן ומקום. כל מה שחשבתי עליו היו הדברים שדנטה עשה עבורי. כמה פעמים הציל את חיי? כמה פעמים רעב וצמא עבורי? כמה פעמים נלחם בשבילי? יותר מידיי פעמים. הרבה יותר מידיי. ואז הוא קרס. והשאיר אותי לבד

הרופא נגע בידי והתעוררתי מההלם שאחז בי. "רקחתי עבורו משקה מעשבי מרפא. הוא יקיא הרבה בימים הקרובים כדי להוציא את הרעל מגופו.. נקווה שהשד יהיה בסדר" הוא ממלמל ומגיש לי מבחנה עם תמצית עשבי המרפא שרקח.