נ.מ דנטה
גיל 24- הווה
"כן ילד, אני בטוח" אמרתי בפעם המיליון לניקו שעמד על כבש הספינה ליד אמור.
"אני יודע, אמרת את זה עשרות פעמים, במה שאני לא בטוח זה בתושבים, הם מאוד הפכפכים" הוא אמר כמו אמא דאגנית.
"אני בסדר" הבטחתי הבטחה ריקה מתוכן, אני יודע מה הולך פה, ברגע שהליגיון של כריסטיאן יעזוב, אני אהיה השליט הרשמי של המקום הזה, ואני יודע שהם ילדים טובים רק כי כריסטיאן פה. חייכתי חיוך מזוכיסטי.
שלא תבינו לא נכון, אני לא אוהב להכאיב לעצמי, אבל יש כאב שהוא מרפא לנשמה, יש כאב שחייב לחוש כדי לדעת שיש בידיך משהו ממשי שהשגת בעשר אצבעותיך והוא רק שלך.
התכוונתי לכבוש את האי המזורגג בעצמי.
הזוג המושלם הפליג לדרכו, הסתובבתי כדי לבחון את הבית החדש שלי.
עשיתי צעד ראשון בתוך ממלכתי החדשה ועליתי על הסוס שלי. "תאספו את ככל הלוחמים, אני רוצה תפוסה מלאה בזירה" אמרתי וזזתי משם
כעבור רבע שעה יצאתי מחדרי, לבוש בבגדים חמים ומתפשר קצת על היופי, כי אם יש משהו שלמדתי בחיי זה שבשביל להיות מלך צריך אופי.
נכנסתי לזירה הגבוהה וביציעים ישבו כל החברים שעזרו בהתקוממות.
סרקתי את כולם, אחד אחד. כל אחד יכול להיות פה מסתנן פוטנציאלי, כל אחד יכול להרוג אותי.
שתקתי לרגע, בוחן את דבריי, לעזאזל ידעתי שאני הייתי צריך להכין נאום.
נשפתי בתסכול והעברתי את ידי על שערי, יורד מעט למטה ומשתהה טיפה.
צלקת מכוערת לאורך החלק השמאלי של פניי נחה שם, מבטיחה לא לעזוב ולתזכר אותי לצח בזוועות שעברתי.
חיוך קטן עלה על פניי. כמה נחמד מצידה.
הלמתי בחנית וההד עשה את שלו, כולם כרו אוזן
"אני מניח שאני חייב לכל אחד מכם תודה, בלעדיכם המרד לא היה מתחיל" אמרתי. דממה.
אוקיי, קהל קשה. כחכחתי בגרוני.
"תקשיבו, אני לא שם על מילים מתייפייפות, אני בא כרגע ואומר מציאות" אמרתי בקול מתקשח.
אני הרי הפאקינג שד, לא?
התיישבתי על לוח אבן אקראי ושיחקתי עם החנית שלי. "יש לנו עוד קרבות רבים לפנינו" התחלתי, מעביר את החנית מאצבע לאצבע.
"מי שלא מעוניין לקחת בהם חלק, יש פה דלת, למי שמעוניין יש גם ספינה. אני אבין אתכם." אמרתי באותו הקול הקר.
חמישה עשר גברים התרוממו, קדו לי והלכו.
אה פאק, חשבתי שהם יהיו יותר גבריים ממה שהם, לא נורא.
חיכיתי שהם יצאו. "עוד מישהו?" שאלתי. אחד הבחורים הרים יד.
"כן, מתי אנחנו מקבלים בחורות?" שאל מייקל. "הנסיך הקטן שלך והבחורה המתוקה שלו הלכו כבר. הבטחת בחורות" הוא אמר.
כולם מלמלו מילים והאולם געש, עשיתי למייקל מבט של ברצינות אחי?
מייקל עשה לי אצבע משולשת בתגובה וליקק אותה חייכתי מהטיפשות שלו.
"טוב, נגמרה ההצגה חברים, י שרוצה בחורה שיתאמץ" מייקל צעק על כולם, הם המשיכו לברבר בניהם עד שנמאס לי, הרמתי חנית רנדומלית וזרקתי אותה בין הרגליים של אחד הפטפטנים. המקום השתתק באחת.
"יופי, אחרי שקבענו כללים חדשים" אמרתי בקול חודר. "יש לי כללים, אני אהיה המלך שלכם, מי שלא מעוניין בי מוזמן ל-"
"לערער!" צפצף אחד הבחורים.
צל של גיחוך עלה על שפתיי. "לא. הוא מוזמן לעלות על הצוק ולקפוץ ממנו" אמרתי בקולי הקפוא.
כולם השתנקו. "לא אסבול בגידה, לא אסבול התקוממויות, ואם אתם רוצים הוכחה? אני מתחנן, תביאו לי מישהו ואראה לו את נחת זרועי" שאגתי
האוויר נעשה כבד, כולם הבינו את המסר מצוין, עליתי על הסוס שלי. "נכבוש היום את החלק הדרומי"
"א- אדוני אבל אמרת ש-"
"החלק הדרומי" שאגתי, יש כבוד שצריך להשיג מהפחד, ואז הוא משתנה לכבוד אמיתי.
קרקושים נשמעו מאחורי ושלפתי את החנית שלי מהרצפה
השומרים פתחו את שערי הזירה כשהם מובילים דמות משתוללת בידיהם.
כיווצתי את גבותיי, הם תפסו בכיר חזק שהתנגד לי?
ואז הם זרקו את שק העצמות הצועק ועצבני על הרצפה.
בחורה. כמה לא מפתיע, כן, תגידו מה שאתם רוצים. בחורות הן עם אכזר. מניסיוני האישי.
"אדוני המלך.. אני מציג בפניך את הנסיכה לשעבר רוז סוקוזי, ביתו של המלך הקודם" אמר הזקיף וזז, נותן לי לראות את פניה של הבחורה שהרסה את חיי. פאק על כולם, היא הייתה יפה כל כך, שערה הבהיר ועיניה הנחושות והצורבות גרמו לי להבין שהולך להיות מרענן.
"קומי" אני נוהם, מביט בה מלמעלה, גורם לה להרגיש נחותה
"אני מניחה שאתה באמת מצפה שאקום, נכון?" היא שואלת בגיחוך שמציק לי
"בהחלט. את תצייתי לי" תפסתי את פניה בכעס, הבחורה תלמד נימוסים!
ואז היא עשתה את הדבר שהכי לא רציתי שיקרה, היא התרוממה ובעטה בכוח במפשעתי.
זה למה אני שונא בנות, אחת הסיבות לפחות. השתנקתי בכאב כשהיא הדפה אותי לקיר ותפסה אותי בחזקה. "אגיד את זה פעם אחרונה, אוקיי?" היא נהמה, פניה מביעות שנאה, עצרתי את השומרים מלהתפרץ, רציתי לראות לאן זה יוביל, נהנתי מזה
"אני לא השפחה שלך, אני לא הכלבה שלך, אני לא טיפשה, אני לא זונה, אני לא מסכנה, אני לא צייתנית" היא צרחה בהתרסה, האולם כולו מהדהד את הצהרתה
"אני מלכה" היא לחושת באזני.
"מלכה!!" היא צועקת עליי בכל הכוח.
חייכתי אליה חיוך רחב, היא תהיה שלי. החלטתי באותו הרגע
עכשיו, בואו נחזור שניה להתחלה, אוקיי.
אני לא מזוכיסטי, זוכרים? הכל ברור? יופי, מצויין.
אז מישהו פאקינג מוכן להסביר לי מה לעזאזל אני עושה עם הבחורה המשוגעת הזו?!
YOU ARE READING
אני מלכה!✔︎
Romance"קומי" הוא נוהם, מביט בי מלמעלה. "אני מניחה שאתה באמת מצפה שאקום, נכון?" אני שואלת בגיחוך. "בהחלט. את תצייתי לי" הוא תופס בפני. הרמתי בירכית למפשעתו והדפתי אותו אל הקיר. "אגיד את זה פעם אחרונה, אוקיי?" נהמתי. "אני לא השפחה שלך, אני לא הכלבה שלך, אני...
