מציעה לשמוע את השיר יחד עם הפרק❤️
נ.מ דנטה
חיבקתי את אחותי הקטנה בחזקה, לא מאמין שזה קורה.
"חתיכת.. מטומטם!" איזבל צעקה והדפה אותי ממנה, דומעת. "נשארת שם?! נטשת אותי?! חתיכת אוויל חסר שכל! טיפש חסר תקנה! אידיוט! אנ.. אני.." היא השתנקה ופרצה בבכי, חיבקתי אותה כשחיוך נסוך על פניי,
כן, זו אחותי הקטנה
ליטפתי את ראשה והנדתי את ראשי לכריסטיאן לשלום, הוא לא ממש שם לב,
הוא הביט ברוז, הוא התקדם אליה באיטיות ואני נדרכתי,
איזבל התנתקה ממני מעט ושנינו צפינו יחד במתרחש,
כריסטיאן ורוז פשוט עמדו שם ושתקו, עד שליאם לקח את ידה ונשק לה, "אני מצטער על מה שעברת בללי" הוא אמר בשקט.
רוז נשכה את שפתיה והתרחקה ממנו לאט. "מה אתה יודע על מה שעברתי בגללך?" היא שאלה בריחוק,
התנתקתי לחלוטין מאחותי והלכתי להיעמד לצד רוז.
"מה שאני סיפרתי לו" נשמע מאחורינו קולו של דילן, הסתובבתי אליו.
רוז הסתובבה וסטרה לפניו, אדומה בכעס. "מה נראה לך?! באיזו רשות??" היא צרחה בזעם.
דילן לא ענה, הוא סרק אתה. "מגיעים לך חיים טובים הרבה יותר ממה שחווית עד היום" הוא אמר.
"זו לא פאקינג הייתה ההחלטה שלך!!" היא הדפה אותו בכעס, תפסתי אותה ומשכתי אותה לחיבוק
היא בכתה, את כל מה שאגרה בתוכה, אחרי כמה דקות היא החלה להרע, איזבל הביטה בה בדאגה והתקרבה אלינו.
"רוז?.. שמך רוז, נכון?" היא שואלת בהיסוס ורוז מהנהנת
"הי.. אני רק רוצה לומר לך שלא משנה מה עברת, זה לא מוריד מהערך העצמי שלך" אחותי הקטנה אומרת ברכות ומניחה יד על כתפה. "מה שלא הורג אותך מחשל אותך" היא אומרת בחיוך חמים.
רוז הרימה אליה מבט, מופתעת.
"אני יודעת שאין לי שום זכות לשפוט את מה שעברת ואני ם לעולם לא אדע איך זה מרגיש, אני רק אתן לך עצה אחת... אל תתני לו לנצח," היא אומרת.
"את חושבת שזה קל?!" רוז בוכה. "את חושבת שזה קל?! כל הזמן אומרים לי.. אל תתני להם במה רוז, תתעלמי מהם רוז, זה יעלם עוד מעט רוז, אל תתני לרגשות להיכנס לך ללב רוז.. זה לא נעלם! ואת יודעת מה? הם חודרים לתוך הלב, והכי חזק וכואב!" בכתה
"קחו אותה מפה" כריסטיאן אומר ואני ודילן מהנהנים,
חיבקתי אותה אליי בעוד דילן מסתובב לכיוון הגשר. "הצגה?! פנו את האזור" פקד בזמן שאני ואיזה לקחנו את רוז משם.
YOU ARE READING
אני מלכה!✔︎
Romance"קומי" הוא נוהם, מביט בי מלמעלה. "אני מניחה שאתה באמת מצפה שאקום, נכון?" אני שואלת בגיחוך. "בהחלט. את תצייתי לי" הוא תופס בפני. הרמתי בירכית למפשעתו והדפתי אותו אל הקיר. "אגיד את זה פעם אחרונה, אוקיי?" נהמתי. "אני לא השפחה שלך, אני לא הכלבה שלך, אני...