נ. מ רוז
בשבועות האחרונים מתיאו עלה על שיטה, ברגע שכיוון הרוח הוא לצפון אנחנו שטים לכיוון מזרח, ברגע שהרוח לכיוון מזרח אנחנו שטים לכיוון דרום, מדרום למערב וממערב לצפון, כמו המצפן, רק על כל רבע ממנו.
הוא הצליח לחשב את כיוון ההיסחפות שלנו וזה רק מתוך המערה הקטנה בצוק.
דוקטור רונאלד עזר לו ויחד הם חישבו את המסלול המלא שלנו בחצי שנה האחרונה כי רונאלד היה בחור שרושם כל דבר, גם אם נדמה כחסר חשיבות כמו אמממ כיווני רוח?.
הם הגיעו יחד למסקנה והחלו לחשב חישובים
ואני? אני ביקשתי עזרה מדילן.
דילן היה איש הקשר שלנו, מסתבר שכולם חושבים שקפצתי מהצוק אחרי שראיתי את דנטה עף ממנו, הרואית שאני. והמצב באי מחמיר ללא מי שינהיג את כולם, הם החלו במלחמת אזרחים וניסיון לבחור מלך שידאג להם.
"תראה את זה" אמרתי כשהתיישבתי על מדף הסלע ליד דנטה, מביאה לו מהאוכל שדילן שלח לנו ומגישה גם לרונאלד
"לראות את מה?" הוא שאל מבולבל.
"הם לא מצליחים למצוא שליט" חייכתי בשקט, רונאלד הנהן.
"הם צריכים שליט חזק, שלא מפחד מהחלטות קשות" הוא אומר ומביט בדנטה.
"לא" הוא קבע, נחרץ. "בתוכנית שלי אני לא המלך" הוא אומר.
"אבל... דנטה, לא בטוח שהתוכנית תעבוד בכלל... הרי היונים נשלחו מזמן ו-" התנשמתי, מביטה באופק.
דנטה התרומם, מעט כאב לו בצלעות היכן שנדקר אבל הוא מתעקש שזה זניח.. החיוך שלו היה שווה את הכל. "והן חזרו" הוא אומר.
הבטתי בפליאה ביונות הדואר של רונאלד נוחתות על כף ידו המושטת.
"קיבלנו תשובה מליכטנשטיין" הוא אמר לבסוף אחרי שקרא בעיון את המכתב המגולגל.
"הם בעניין וקיבלנו אור ירוק, הם ישלחו את הספינות למעגן קורדובה והן יגיעו בעוד שבוע בדיוק" דנטה קורא ואני קופצת עליו בחיוך.
"אתה הצלחת!! עשית את זה!!" אני אומרת, לא מאמינה,
תמיד חשבתי שלא תהיה אפשרות לעגן את האי המחורבן הזה, דנטה הצליח!
נישקתי את שפתיו, מניחה את ידיי על כתפיו והוא את ידיו על מותניי. "אני כל כך גאה בך" אמרתי, מלטפת את שערו שהאריך מעט.
"טוב.. אז עולים?" הוא שאל והנהנתי, לוקחת את ידו ורונאלד מחייך.
"בהצלחה לכם" הוא אומר.
"אתה לא בא איתנו?" שאלתי, נעצרת.
הוא הניד את ראשו בשלילה "אני.. יש לי כמה דברים לטפל בהם, המצאות לא גמורות שאני מעדיף שלא לחשוף כרגע, אני מעדיף להישאר פה" הוא מסביר ואני מהנהנת בכובד.
YOU ARE READING
אני מלכה!✔︎
Romance"קומי" הוא נוהם, מביט בי מלמעלה. "אני מניחה שאתה באמת מצפה שאקום, נכון?" אני שואלת בגיחוך. "בהחלט. את תצייתי לי" הוא תופס בפני. הרמתי בירכית למפשעתו והדפתי אותו אל הקיר. "אגיד את זה פעם אחרונה, אוקיי?" נהמתי. "אני לא השפחה שלך, אני לא הכלבה שלך, אני...
