נ.מ אמור
'לא הצלחתי לנשום' זו הגדרה מופשטת למה שאני חשה כרגע.
אני מרגישה שאבריי הפנימיים נמחצים, אני מרגישה שכל הדם נעלם לי מהגוף, אני מרגישה את החיים אוזלים ממני, אני מרגישה שאני נשרפת.
ואז קלטתי... לא נגעו בי כמעט, לא בגלל הכאב הפיזי. לא.
כואב לי כי אני רואה את שתי הבחורים שהפכו למשפחה שלי בשלושת החודשים האחרונים קשורים בחבלים ובשלשלאות, הבחור ששבה את ליבי עם לחי אחת נוגעת ברצפה כשמגפו הגדול של ריקרדו מועכת את פניו, נאבק בשוביו, פניו מלאות בדם אבל הוא מוותר.
ואז אני מוותרת, אני מוכנה לוותר. על הגאווה שלי, על הכבוד שלי, על החירות שלי, אבל לא ויתרתי, אפילו לא לרגע, על הקמה.
"תעצור!!" צרחתי, השומר שתפס אותי הידק את האחיזה למקרה שאברח. "תעזוב אותם!!" אמרתי שוב.
"ולמה שאעשה את זה?" הוא שאל, מעביר את מגפו על חזהו של ניקו הרצוץ, מתחיל ללחוץ, הוא יהרוג אותו!!
"אתה לא עושה את זה בשביל המלך, אתה עושה את זה כדי לנקום בי ריקרדו" אמרתי ונפלתי על ברכי. "אתה רצית לשבור אותי" אמרתי ודמעות רותחות מנסות לצאת עד שעיניי צורבות. "הצלחת. אני שלך, שחרר אותם לנפשם" התחננתי. "אני על ברכיי מולך" לחשתי בכאב.
ריקרדו חייך את חיוכו השטני. "קחו אותם" הוא אמר וירד מניקו, שני שומרים הרימו את גופו המעולף של ניקו, כל השמונה שנשארו ניסו לרסן את דנטה. "תגידי לחבר שלך להפסיק או שאעזוב אותו בצוק!" ריקרדו נהם באזני.
"דנטה" קראתי, הוא לא הפסיק להשתולל ולהיאבק אך הביט בי. "אני צריכה שתשמור על ניקו בשבילי" אמרתי בכאב.
דנטה שתק. "הדפוק הולך להסתבך הרבה, נכון?" הוא שאל בקול צרוד. הנהנתי.
"כמו שרק ניקו מסוגל להסתבך" הסכמתי איתו ודמעה מטופשת זלגה מעיני. "תשמור עליו" אמרתי.
דנטה עשה את תנועת הידיים המוצלבות, הסמל שלו על הזירה, הוא הפסיק להיאבק, הוא צריך לשמור על ניקו.
אחד השומרים ניסה לתפוס אותו אבל הוא הוריד את ידו ממנו. "אני מסוגל ללכת לבד" הוא אמר.
תוך שתי דקות נשארנו לבד. ריקרדו ואני. השטן ואני.
"נו, כנראה שאני כן המנצח" הוא אמר ותפס בשערי. לא התנגדתי, לא התפתלתי. לא הפעם. כי יש לי מטרה.
אני צריכה לשמור על ניקו.
"תגיבי, זונה" הוא בעט ברגלי וגרם לי למעוד, התנשמתי בכאב אך לא אמרתי כלום,
"ניצחת ריקרדו, אני הפרס ניחומים שלך. זה מה שאתה רוצה?" שאלתי, ריקרדו חייך בשטניות.
"את הפרס, את העונש, פרס הניחומים, את הניצחון, את ההפסד" הוא אמר ותפס בזרועו את גרוני, מרים וזורק אותי על המיטה, המיטה של ניקו.
YOU ARE READING
אני מלכה!✔︎
Любовные романы"קומי" הוא נוהם, מביט בי מלמעלה. "אני מניחה שאתה באמת מצפה שאקום, נכון?" אני שואלת בגיחוך. "בהחלט. את תצייתי לי" הוא תופס בפני. הרמתי בירכית למפשעתו והדפתי אותו אל הקיר. "אגיד את זה פעם אחרונה, אוקיי?" נהמתי. "אני לא השפחה שלך, אני לא הכלבה שלך, אני...
