פרק 29- ארוחת צהרים

59 15 14
                                    

נ.מ אמאייה

התאמצתי לא להתחיל לבכות, אסור לבכות, את בחורה חזקה אמאייה.

"מה את עושה פה?" שאל מתיאו בקולו הקר והחותך, לא ג'נטלמן, בכלל לא!

"אלמה.. היא רצתה שאבוא" אמרתי בקול מהוסס, למה בכלל הסכמתי?!

כי אלמה חשובה לי, נכון.

מתיאו התקרב אליי באיום "את לא רצויה בבי-"

:אבא! אבא! בואו נתחיל לאכול!!" אלמה קוראת ומפזזת באושר, הדבר האחרון שרציתי היה לאכזב אותה, הרמתי מבט למתיאו בתחינה, שונאת את עצמי על זה אבל אני יודעת שזה למטרה טובה.

מתיאו חשק את לסתו והרים את אלמה. "בואי לאכול מתוקה" הוא מנשק את ראשה ומתחיל ללכת למטבח, מסתובב.

"את כל כך טובה בתור פסל שמתחשק לי ממש להפוך אותך לפסלית" הוא עוקץ.

הבטתי בו. "אין דבר כזה פסלית, יש פַּסֶּלֶת" אני מתקנת אותו.

מתיאו מביט בי במבט מוזר אך לא אומר דבר, הוא הושיב את אלמה על הכיסא והיא מאושרת כשהוא מגיש לה עוף מתובל.

"אמאייוש! בואי לטעום, זה העוף של אבא שלי! הוא הכי טעים שיש!" היא מלהגת באושר ואני נושכת את שפתיי, אם אתקרב יותר מידיי... זה יהיה הסוף שלי, אני צריכה לגרום לזה לעבוד.

"הי.. את בוכה?" ג'יזל שואלת ויוצאת למרפסת. משכתי באפי.

"לא" יבבה קטועה נפלטה מגרוני, איזה בושות לחצר המלכות..

"ברור" היא אומרת ומגלגלת את עינייה, מביאה לי כוס שמפניה שקופה. "תשתי, אני כבר לא יכולה לשתות בכל מקרה" היא אומרת ואני מרימה אליה מבט, המומה.

"יהיה לאריק אח?" אני שואלת והיא צוחקת.

"את רוצה שאני אמות?! אם יהיה לי עוד בן כמו אריק.. זה הסוף שלי" היא צוחקת ואני אחריה.

"את.. את אוהבת את זה? בעל, תינוק, הריון?.. זה כל כך לא את ג'יזל.." אמרתי ברצינות אחרי כמה דקות.

ג'יזל מחייכת אליי בחמימות. "זה גם לא ממש את, אני צודקת?" היא שואלת ומתיישבת

"זו כן אני.. פשוט.. לא מתיאו, אני צריכה את הגבר המושלם ש-"

"שאין כזה דבר!! תפנימי את זה אמאייה!" ג'יזל מאבדת את זה, אני מביטה בה המומה. "את חיה בתוך בועה!" היא נוהמת. "בסופו של יום את תישארי לבד, את תהיי רווקה מרירה וגלמודה... אני לא רוצה את זה בשבילך אמאייה..." היא נאנחת ומחבקת אותי. "מתיאו בן אדם טוב, את רק צריכה להכיר אותו" היא אומרת בעדינות.

הבטתי בה בשתיקה. "הוא איבד כל כך הרבה בחיים.. הוא חי את המוות," מרקו אמר מאחורינו והבהיל אותי.

אני מלכה!✔︎Where stories live. Discover now