פרק 36- קאווה בנגה

63 12 10
                                    

נ.מ דנטה

"אני מלכה!, אני מלכה!! אני מלכה!!" רוז צעקה ופניה נראו מלאות הקלה מבעד למסך הדמעות.

זה הרגע שלי, או וואו.. זה קורה...

ירדתי על ברך אחת, מוציא את הטבעת שבחרתי לה ברגע שאיבדה את ההכרה ומסב את תשומת ליבה אליי "והאם תהיי המלכה שלי?" שאלתי והיא השתתקה

"דנטה.." היא אמרה בשקט, המומה, "כן" היא לוחשת בחיוך קטן ואני צוחק באושר, מתרומם ומטיח את שפתיי בשלה, משחיל את הטבעת לתוך אצבעה המושטת

דפיקות נשמעו בדלת. "דנטה? רוז?! הכל בסדר שם? שמענו צעקות" קולו של מתיאו נשמע וחייכתי, פותח את הדלת.

"כל מצוין, אני פשוט צדתי לביאה" חייכתי

"היית מת" רוז נהמה ובעטה בי, נכנסת תחת ידי בחיבוק קל.

"מה אמרתי, לביאה" גיחכתי והרמתי את ידה עטוית הטבעת, מתיאו נראה מופתע.

צרחה נשית בסגנון קאווה- בנגה נשמעה מקצה המסדרון ואחותי הקטנה רצה אלינו, מראה שליטה מדהימה ברל התותבת.

היא קפצה עליי בחיבוק גדול ותפסתי אותה בצחקוק.

היא ירדה ממני וחיבקה את רוז כשלפתע אמאייה מגיעה עם שלושה ילדים קטנים, אף אחד מהם אני לא מזהה.

"דנטה.. לא היה לי זמן להכיר לך את האחיינים שלך" איזבל אומרת כשאני מחבק את מותנה של רוז ומצמיד אותה אליי.

"זו ליאונה, הגדולה שלי" היא אומרת ומתקדמת אליי ילדה בערך כבת שלוש, אולי יותר, עיניה ירוקות כשל הוריה, עורה שחום ושערה שאטני, השילוב ביניהם, "וזה אדוארד" היא לוקחת מאמאייה תינוק בערך כבן חצי שנה עד עשרה חודשים, כולו אמא שלו, מהעור והשיער הכהים ועד העיניים הירוקות אפורות.

חייכתי לשתי האחיינים שלי, הם מטריפים.

"תגידו לדוד ודודה מזל טוב" אמרה איזבל והגדולה מבניהם מלמלה משהו שקרוב לזה.

צחקתי והרמתי את רוז באוויר, נושק לשפתייה.

"אני יכולה להיות השושינה?" שאלה ילדה אחרת, בלונדינית עם עיניים ירוקות

"לא ככה אומרים אלמה! אומרים שובשיבה! ואני אהיה השובשיבה!" אמרה ליאונה.

רוז צחקה וירדה על ברכיה מולן. "שתיכן יכולות להיות השושבינות שלי" היא אומרת בחיוך קטן.

הבנות בהו בה בהתרגשות וצרחו מאושר, רוז צחקה והביטה בי, הרגשתי האדם הכי בר מזל אי פעם

נ.מ אמאייה

מתיאו ליטף את ידי בזמן שהבנות דיברו עם רוז.

נשענתי עליו והרגשתי נינוחה מתמיד, מרגיש למוח שלי מעט מוזר להישען על הבחור המחוספס שמאחוריי, אבל... פאק על המוח.

אני מלכה!✔︎Where stories live. Discover now