נ.מ דנטה.
הדפתי אותה לקיר בשנאה יוקדת. "את הרסת את חיי" נהמתי לעברה.
היא הביטה בי, מבט חלול. "הכל תלוי בנקודת המבט. גם איזבל וכריסטיאן הרסו את חייך. אבל תמיד קל להאשים את מי שלא מכירים, נכון?" שאלה בשקט.
הזעפתי פנים. "למה שודכת לכריסטיאן?" שאלתי.
"את זה גם אני שואלת את עצמי, פעמים רבות מידיי" ציינה ללא רגש.
פאק אני מתחרפן. "שאלתי אותך קודם שאלה" אמרתי.
"ועניתי עליה, אני לא יודעת." אמרה.
"לא השאלה הזו רוז. שאלתי אותך מי פגע בך" אמרתי והיא התאבנה בידיי.
"זה לא רלוונטי" הצליחה לפלוט לבסוף.
"זה רלוונטי עבורי, אני המלך שלך ואת תעני לי" נהמתי לעברה.
"אתה גם לא רלוונטי, אתה לא המלך, ובטח שלא שלי" היא ענתה בחוצפה.
תפסתי את גרונה והצמדתי אותה לקיר. היא השתנקה אך לא זזה. "את רוצה לראות כמה את רלוונטית מבחינתי?" שאלתי באיום.
רוז חייכה. "תיזהר מלכי, אני אולי יפה, אבל ורד הוא יפה עם קוצים. תיזהר לא להיפגע מהקוצים שלי" נהמה.
"כל פרח נובל בסופו של דבר" התגרתי
"כשמזניחים אותו. אתה לא נראה כאילו אתה הולך להזניח אותי בקרוב" אמרה ועיניה הצביעו בהתגרות על מפשעתי.
"תאמיני לי" אמרתי והידעתי את אחיזתי בגרונה. "את תעדיפי למות לפני טיפול אחד שלי." אמרתי בכעס.
היא מנסה לשחק בי, היא מנסה לתפוס אותי קצר. לא הפעם. אין מצב.
"אז כדאי שתבחר מהר מה אתה מעדיף לעשות לי לפני שהוא יתפוצץ לך בפנים" לחשה בהתגרות.
הדפתי אותה ממני והיא נפלה על השמיכה המקופלת בצד.
"לא אהרוג אותך עכשיו. אתן לך להצטער על מעשייך" אמרתי באיום.
היא נעמדה בעוז. "מעשיי? או מעשה אבי שמת?" שאלה בקול בטוח.
בלעתי את רוקי. "אף לא מילה נוספת" נהמתי.
"לך לעזאזל" לחשה.
חייכתי אליה. "מתוקה.. מאיפה את חושבת שהגעתי?" שאלתי והיא החווירה.
"אתה תישרף בגיהינום!" היא נהמה.
"אני נשרף כל רגע בחיי בגללך. לא נראה לי שזה בדיוק מפריע פה לדיון" עניתי בזעם.
רוז שתקה. "אני מרחמת עליך דנטה" היא אמרה.
"השד!" קראתי בתסכול. זה השם שלי. דנטה היה ילד חלש ופגיע!
"דנטה." היא קראה שוב בשמי והרגשתי שאני הולך לקרוס.
"ה- השד" לחשתי שוב, מנסה להיאחז בשנאה של אנשים כפי, לברוח, להיעלם מהעיניים הננעצות. לא דנטה. "השד!" קראתי שוב.
YOU ARE READING
אני מלכה!✔︎
Любовные романы"קומי" הוא נוהם, מביט בי מלמעלה. "אני מניחה שאתה באמת מצפה שאקום, נכון?" אני שואלת בגיחוך. "בהחלט. את תצייתי לי" הוא תופס בפני. הרמתי בירכית למפשעתו והדפתי אותו אל הקיר. "אגיד את זה פעם אחרונה, אוקיי?" נהמתי. "אני לא השפחה שלך, אני לא הכלבה שלך, אני...
