״אני שונאת אותם איתמר.״ אמרתי כשהוא נכנס לחדר וטרק את הדלת בעצבים, ״אני יודע פרינססה, גם אני שונא אותם, אבל אי אפשר להתווכח איתם אז תסיימי לארוז ובואי איתי.״ הנהנתי בכעס והמשכתי לארוז.
תתנו לי לעשות לכם סדר, אני ליבי.... ואיתמר זה אחי הבכור, ולמען האמת גם אחי היחיד, לפחות ממה שאני יודעת.
אבא שלי תמיד שוכב מהצד אז אי אפשר לדעת איתו.
אבל תאמינו לי שעדיף שכמה שפחות ילדים יחשפו למשפחה שאנחנו נחשפנו אליה.
ההורים שלנו מתעללים בנו, וסוף סוף הם החליטו להעביר אותנו לפנימייה בתל אביב על הים.
או יותר נכון להעיף אותנו מהבית ולתת לנו למצוא פיתרון.
יש שני צדדים למצב הזה.
מצד אחד אם אנחנו עוברים לפנימייה זה גם אומר שאנחנו עוברים בית ספר, אני מחוברת להרבה בנות בבית ספר שלי ועכשיו מעבירים אותנו.
אני מתחברת מהר מאוד אבל לא נפתחת כמעט לכולם.
אני יכולה להיות חברה של מישהי וברגע שאגלה עליה משהו אני יתחיל לשנוא אותה.
אח שלי ההפך הגמור ממני, הוא נפתח מהר מאוד.
אנשים אוהבים אותו, הוא בשניות הופך לילד הפופולרי בבית ספר, ככה שלא יהיה לנו קשה מידי למצוא את מקומנו בפנימייה.
ככה שמצד שני אני שמחה שאני מתרחקת מהאנשים שאני קוראת להם ההורים שלי.
ההורים שלי לא יודעים מה לעשות עם הכסף המיותר שלנו, ותאמינו לי שלא חסר כסף מיותר. אז הם מבזבזים אותו על שתייה ועל סמים.
אמא שלי היא זאת שמפרנסת ואבא מבזבז לה את הכסף ומדרדר אותה.
אמא שלי לא שותה אבל בזמן האחרון - ושאני אומרת בזמן האחרון אני מתכוונת חמש שנים אחרי שנולדתי - אבא שלי דחף לה בקבוק וודקה ליד ודרדר אותה לשתיה מופרזת ופעם בכמה זמן גם סמים.
וכמו הרבה אנשים הם לא יודעים להתמודד עם השכרות ועם האדרנלין שבא איתו, אז הם מוציאים עלינו הכל.
אם זה בקללות ואם זה בלשבור לנו איזה עצם בגוף.
אני די בטוחה שיש לי יותר שברים שטופלו מאברים בגוף בשלב הזה.
אבל כרגע אני מנסה להיות חיובית.
קצת מבאס אותי שאנחנו עוברים באמצע השנה אבל אני מקווה לעבור את זה מהר.
אני עוברת לכיתה י׳א ואח שלי עובר לכיתה י׳ב.
״נו פרינססה, אני לא יכול להישאר פה עוד דקה.״ אח שלי שונא את ההורים האלה יותר ממה שאני שונאת אותם, אני והוא בקשר הכי טוב שאח ואחות יכולים להיות.
״אני באה איתמר.״ קראתי לו מהכניסה לבית.
ההורים כמובן לא בבית, הם בטח הלכו לאיזה בר או משהו.
וברור שלא עניין אותם להיפרד ממנו.
קצת כאב לי שאמא שלי לא פה אני לא אשקר, תמיד אהבתי את אמא שלי לא משנה מה היא עשתה.
שלחתי יד לשרשרת שלי ושיחקתי עם התיליון.
מתנה מאמא שלי בשנה שניסתה להישאר פיכחת.
אח שלי שראה אותי בכניסה עם המזוודות ושקועה במחשבות על אמא התקדם אליי, לקח את שתי המזוודות שלי והכניס למונית שחיכתה לנו, אני אולי בת 17 אבל יש לי יותר בגדים משתי משפחות ביחד.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
