פרק 𝟹𝟿 - אתה יכול להיות הירח ועדיין לקנא בכוכבים

869 24 1
                                    

״למה עילאי שולח לך הודעות?״ שאל דניאל עם הטלפון שלי ביד שלו ואיתמר לא חיכה שניה והלך אליו.
לקח ממנו את הטלפון וניסה לפתוח אותו.
״יש סיסמה.״ אמרתי מנגבת את הדמעות.
״והיא?״ לא עניתי.
״ליבי.״
״מה הסיסמה לטלפון שלך?״
״נסיכה?״ התקדמתי אליהם עד שהגעתי לאיתמר שהחזיק את הטלפון שלי ולקחתי אותו.
״איתמר אתה יכול ללכת לקרוא לאמא?״ הוא הסתובב לדניאל ושלח לו מבט ״אני אלך.״ אמר דניאל אבל תפסתי לו ביד.
״לא, איתמר אתה יכול ללכת?״ דניאל ואיתמר הסתכלו עליי מודאגים ואיתמר יצא מהחדר.
הרפתי את גופי ברגע שאיתמר יצא והלכתי להתיישב על המיטה.
״נסיכה? מה את לא מספרת?״ הוא התקדם אליי וכשהגיע אליי הוא ירד על ברכיו מולי והחזיק לי את הראש מולו.
״הבטחת לי שלא תסתירי את עצמך ממני יותר נסיכה, תקיימי את זה.״ הרגשתי את הדמעות שהתחננו להתפרץ שוב, ונתתי להם.
בכיתי מולו.
התפרקתי מולו.
פשוט התמוטטתי.
הוא קם מהרצפה מרים אותי יחד איתו, מסובב אותנו ומתיישב על המיטה כשאני מכווצת על הברכיים שלו וידיו סביבי.
הבכי שלי מגעיל אבל לא אכפת לו, הוא מדביק נשיקות קטנות על ראשי וידו הולכת הלוך ושוב על גבי מנחמות אותי.
״הוא אמר שהוא יחזור דניאל.״ גמגמתי בבכי.
״הוא בכלא נסיכה.״
״הוא שוחרר בערבות... ו- והוא אמר שהוא יח-״ פרצתי בבכי והוא סיים את המשפט לבד בראש שלו.
״תסתכלי עליי.״ הרמתי את ראשי עד שפני היו מול פניו.
״הוא לא יגע בך שוב, גם אם אני אצטרך להיות ער כל לילה אני אדאג שהבן אדם הזה לא יתקרב אלייך או אפילו יסתכל עלייך.״ הוא לא נתן לי להגיב והצמיד את שפתיו לשפתי.
הדמעות שלי התערבבו עם הנשיקה והוא ניגב את שאר הדמעות שירדו.
״אני אוהב אותך נסיכה ואני מבטיח שאגן עלייך גם אם אצטרך למות בשבילך.״ הצמדתי את שפתיי לשפתיו ובאותו הרגע אמא שלי ואיתמר נכנסו.

״מה קרה?״ שאלה אמא שלי מאחורי והתנתקתי מדניאל מסובבת אליה את ראשי.
לא יכולתי להגיד את זה בקול כי דמעות הציפו את פניי שוב ואיתמר מיהר אליי.
״מה קורה פה? למה את בוכה? ולמה הוא שולח לך הודעות?״ חזרתי להסתכל על דניאל וביקשתי ממנו שהוא יגיד ולא אני, הוא ניגב לי את הדמעות והנהן.
״עילאי שוחרר בערבות והוא שלח לה הודעה שהוא יחזור אליה.״ בכל הזמן שאמר את זה הוא לא הזיז את מבטו ממני ואני לא ממנו.
״הוא לא יגע בה.״ שמעתי את הקול של רועי וכולם הסתובבו למקום שהוא עמד יחד עם הבנות.
״מה אתם עושים פה?״ שאל דניאל.
״אמרת לנו שהאחים רבים אז באנו, לא שזה נראה ככה.״ נועה ענתה.
״אמרתי לכם לא לבוא.״
״בדיוק.״ זו הייתה רוני שהתקדמה אליי.
״אם הוא ירצה להתקרב אלייך, הוא יצטרך לעבור את השומרי ראש שלך ואת שתי החברות הכי טובות שלך.״ אמרה נועה והתיישבה ליד דניאל וניגבה את שאר הדמעות שירדו.
״אני אטפל בזה אהובה שלי, אל תדאגי לגביו יותר, הוא לא עניינך יותר.״ זו הייתה אמא שלי, הסתובבתי אליה וקמתי מדניאל.
״סליחה אמא, על מקודם.״ הייתי צריכה לבקש ממנה סליחה.
״זה בסדר, זה הגיע לי.״ לא זה לא אבל לא אמרתי כלום חוץ מתודה.
״אני לא אתן לו לפגוע בבת שלי יותר.״ הבטיחה וחיבקה אותי לפני שהיא יצאה מהחדר.
דיברנו קצת עם החברים שלנו ולבסוף נשארנו רק אני ואיתמר בחדר שלי.

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now