פרק 𝟸𝟻 - חוזרת הביתה ? חלק א׳

826 30 13
                                    

נ.ק דניאל

דפקתי הכל! פאקינג הכל.
שנאתי שהיא התערבה בחיים שלי ככה פתאום עם המשפחה שלי אבל במה אני פאקינג יכול להאשים אותה! היא ניסתה לעזור.
פעם ראשונה שאני נכנס לחדר של האחות המזויינת שלי בשלוש שנים האלה לא בשביל לקלל אותה או להרביץ לה.
כל החרא הזה קרה בגלל שיר והפרצוף המטומטם שלה.
עדיין יש לי שנאה להילה ואני מאשים אותה בזה שרבה עם שיר.
אבל בזכות ליבי התקרבתי למשפחה שלי יותר משהתקרבתי אליהם בשלוש שנים האלו.
ודפקתי את זה. דפקתי את הקשר עם הבן אדם היחיד שהיה לו אכפת ממני וניסה לעזור לי.

הסתובבתי בחדר כשאני שובר כל דבר שנראה בעיניי שביר.
היא הלכה, היא פאקינג יצאה מהבית שלי בלי כלום חוץ מהטלפון שלה.
איבדתי אותה.
הייתי כל כך עצבני שפשוט איימתי על לאנוס אותה.
הייתי פאיקינג בהלם מעצמי.
היה לי זהב בידיים ופשוט וויתרתי עליו כמו מפגר.
שיגע אותי שהיא תקועה רק עם הילה כשהיא אמורה להיות איתי אז עירבתי את אח שלה, שאני יודע שאני הולך לאכול מכות על הדבר הזה.

הטלפון שלי התחיל לצלצל ועניתי בלי לראות בכלל מי זה.
״מה פאקינג עשית לה?!!״ הייתי צריך להרחיק את הטלפון מהאוזן כדי לא להפוך להיות חירש, אז או שהוא דיבר איתה או שהוא קיבל את ההודעה שלה.
״פאק אחי.״ פלטתי אנחת תסכול, אני שונא להוציא את העצבים המזויינים שלי עליה, ואיכשהו היא תמיד מצליחה להיכנס לי לראש אחרי שאני עושה את זה, ולגרום לי להבין מה אני עושה. עם שיר פשוט הייתי מוציא את העצבים שלי עליה ולא היה מעניין אותי אם היא נפגעה ממני או לא.
עם ליבי כל דבר שאני עושה אני חושב עליו אלף פעם רק כדי לוודא שזה לא יפגע בה.
״אני אכרות לך ת׳זין דניאל! באלוהים תגיד לי מה עשית או שאתה מת!!״ הוא לא יתן לי להתקרב אליה אם אני אגיד לו מה עשיתי, והפעם באמת תהיה לו סיבה ואני לא אוכל לעשות כלום.
נדפקתי חזק הפעם.
״אני לא יכול לספר לך איתמר.״
״דניאל מה עשית לה!!! אם אני אדע שנגעת בה בלי שהיא הסכימה הזין שלך יהיה בתוך הפה המזויין שלך!!״ צרח וניתק.

יצאתי מהחדר בריצה עם המפתח של האופנוע ועפתי מהבית.
עליתי לאופנוע ועשיתי סיבובים בשכונה שלי לבדוק לאן היא הלכה, היא פשוט יצאה מהבית כשהיא לא יודעת לאן ללכת!
לקח לי כמעט שעה. פאקינג שעה למצוא את האישה שלי!
שעה!!!
איתמר לא הפסיק להתקשר בשעה הזאת והייתי שניה מלפוצץ את הטלפון.

״ליבי!!״ קראתי כשראיתי אותה יושבת ליד אגם מלאכותי הכי רחוק מהבית שלי, נלחצתי כשראיתי אותה ליד מקור מים כשהיא עצובה ועצבנית.
הוא סובבה את הראש לאחור והסתכלה עליי בכאב.
ירדתי מהאופנוע והתחלתי ללכת אליה.
המקום הזה של האגם עמוק מהצעד הראשון שאפילו אני לא עומד בו, אם היא תיכנס למים היא תטבע גם אם היא יודעת לשחות.
היא לא נכנסה למים מאז שניסתה להתאבד, רק אתמול בגלל שניסינו להטביע את ג׳וי אבל גם אז היא לא שחתה, רק הלכה.
״נסיכה! אני מצטער! בבקשה תבואי איתי.״ התחננתי כשהסיטה את המבט ונעצה מבט במים.
כשכבר הגעתי אליה היא נעמדה כשהיא עם הגב אליי.
״אני כל כך מצטער נסיכה.״ לחשתי, הגוף שלה היה נוקשה. הנחתי את הידיים שלי על המותניים שלה ולא עזבתי כשניסתה להתרחק.
״בבקשה...״ התחננתי וקירבתי אותה אליי.
״אל תיגע בי...״ הקול שלה רעד והייתי בטוח שהיא בוכה עכשיו, היא ניסתה להשתחרר שוב אבל לא נתתי לה.
״בבקשה תעזוב אותי.. בבקשה.. אני לא רוצה שתיגע בי.״ התחננה ורעדה בין הידיים שלי.
לא יודע אם זה היה מפחד או כי היא בוכה כל כך חזק אבל עדיין לא שיחררתי, פחדתי שהיא תלך, שהיא תעזוב אותי והפעם לא תחזור כשאתחנן.
״דיי נסיכה, אני מצטער,אני מתחנן שתאמיני לי כשאני אומר שלא התכוונתי..״ נאנחתי וסובבתי אותה אליי, הפנים שלה היו מוכתמות מדמעות, הלחיים שלה מוכתמות מהמסקרה שלכלכה לה גם את העיניים, הפתיל הקצר שלה התערב והיא התפוצצה עליי.

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now