נ.ק ליבי
עיצבן אותי שהוא כל הזמן מוציא את העצבים שלו עליי, כי אני לא עשיתי כלום, ידעתי שהוא עצבני ככה בגלל איתמר אבל לא אהבתי את זה שהוא מוציא את זה עליי.
התנתקתי מהנשיקה אחרי כמה שניות ולמרות שהתנגד הצלחתי להתנתק, הוא נאנח ושמט את הראש שלו על הכתף שלי.
״את עדיין כועסת עליי הא?״ שאל מתוסכל, הוא הניח את ידיו על המותניים שלי וכשלא התנגדתי הוא הצמיד אותי עליו.
״כן.״ אמרתי, בסדר שהוא אמר סליחה אני סולחת אבל אני עדיין עצבנית.
״ליבי... אני בא-״ קטעתי אותו ולפני שדיברתי כרכתי את זרועותיי סביב צווארו וליטפתי את השיער הקצוץ מאחורה.
״הכל טוב דניאל, אני סלחתי לך אני פשוט עצבנית.״ הוא הרים את הראש ויישר אליי מבט מתוסכל.
״אני יכול לנשק אותך?״ מלמל ובהה לי בשפתיים, אוי מה שהוא עושה לי.
״לא.״ למרות שרציתי את השפתיים שלו על שלי עדיין כעסתי.
״אב-״ קטעתי אותו שוב, אני מנסה להבין איך הוא לא מתעצבן מהכמות פעמים שקטעתי אותו עד כה.
״תכבד אותי, גם ככה לא הרבה אנשים יודעים לעשות את זה.״ את המשפט האחרון מלמלתי בתקווה שהוא לא ישמע, הוא הרים יד אחת מהמותניים שלי וניגב דמעה מהלחי שלי שלא שמתי לב שירדה.
״אני תמיד אכבד אותך נסיכה.״ לחש והצמיד את הראש שלי לחזה שלו.
הרגשתי שאני מתפרקת אז פשוט בכיתי עליו, בכיתי ובכיתי ואפילו לא שמתי לב שאנחנו על המיטה כשהוא יושב ואני עליו בוכה.
...
ברגע שנרגעתי איתמר, נועה, רוני ורועי נכנסו בדיוק לחדר.
הם עמדו בהלם מהקרבה שלי ושל דניאל ולא אמרו מילה.
״אני לא עשיתי את זה.״ מלמל, הוא התכוון לזה שהוא לא שלח את עילאי וממש רצה שיאמינו לו, וחיבק אותי חזק יותר כאילו פחד שהם יקחו אותי ממנו בכוח.
״אני יודע אחי.״ חייך איתמר והתקרב אליי, ניסיתי להתנתק טיפה מדניאל כדי לחבק את אח שלי אבל הוא לא שיחרר, אפילו לא טיפה.
אתמול לא הייתי בשיא הערנות שלי ולא הייתי מרוכזת בכלום, אני בקושי זוכרת מה קרה אתמול.
״תשחרר רגע דניאל.״ לחשתי כדי שרק הוא ישמע והוא שיחרר בחוסר חשק.
קמתי לאיתמר וחיבקתי אותו חזק כל כך כאילו אני זאת שחשבה שהוא הולך להעלם לי.
״אל תעשי את זה יותר בחיים פרינססה.״ פרינססה, הוא לא שונא אותי, חשבתי שהוא ישנא אותי אחרי מה שעשיתי אבל הוא לא.
הידקתי את האחיזה שלי בו ״לא יקרה יותר בחיים.״ הבטחתי והרגשתי את השיער שלי נרטב מדמעות, החולצה שלו כבר הייתה ספוגה מהדמעות שלי אבל כשהרגשתי שהוא מתחיל לבכות הרמתי את הראש להסתכל לו בעיניים.
״בוא נעשה היום משהו רק אנחנו? האחים ברגר? לכבוד יום ההולדת שלך?״ ביקשתי כי ידעתי שזה יעשה טוב לשנינו, הזכרתי את יום ההולדת שלו בקול כדי שכולם יכולו לשמוע.
״בואי נעוף מפה.״ צחוק מתלהב נפלט ממנו, הנהנתי בשמחה והתקדמנו לכניסה.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
