נקודת מבט ליבי.
החודש עבר כמו טיל, כמעט ולא למדתי, רוב הזמן הייתי בחדר של דניאל, או בבית שלו, או בבית שלי.
היה הרבה סקס.
כמעט ולא היו ריבים.
היום הם היו אמורים להתגייס ואני נשבעת שהרגשתי שהלב שלי עומד להתפוצץ, לא ידעתי איך הצליחו להתגייס כולם ביחד אבל העיקר שהצליחו.
אני עשיתי רונדלים בין איתמר לדניאל, יצאתי עם שניהם בנפרד לקנות כל מה שצריך לבסיס וסידרתי את התיקים שלהם.
המזל שלי הוא שנועה סידרה אותי בנוגע לרועי.
לא כל כך דיברנו עם ג׳וי ויובל אבל זה לא הפריע לאף אחד.
לפני יומיים החדר של דניאל בפנימייה כבר התרוקן ותלמידי כיתה יא היו צריכים לעבור לשם ולפנות את הקומות התחתונות לתלמידים חדשים.
הקומה הראשונה והשניה היו כיתות לימוד.
השלישית הייתה קומה שבכל חדר יש ארבעה מיטות, מה שאומר שארבע תלמידים ישנים שם ביחד.
בקומה רביעית זה חדרים משותפים אבל רק לשניים.
והקומה החמישית - שלי ושל נועה - היא חדרים אישיים.
היה לי ריב עם אמא שלי לפני כמה ימים על איזה משהו דפוק אז כמעט ולא דיברתי איתה, אני אצטרך לסדר את זה היום.
התיק של איתמר היה ליד הדלת, דניאל היה פה אבל התיק שלו היה אצל הוריו.
״ליבי!״ אמא שלי קראה לי מהמטבח וקמתי מהספה בתסכול, לא רציתי לריב על הבוקר.
״מה אמא?״ שאלתי בקוצר רוח כשנכנסתי למטבח וראיתי אותה יושבת ליד האי עם פנייה אליי.
״אח שלך מתגייס היום, לא תנסי להתנהג כאילו את אוהבת אותי?״ היא חשבה שאני לא אוהבת אותה?
דיברנו, ודיברנו ואז המשכנו לדבר.
במשך שעה, עד שפתרנו את הריב בנינו, בלי צעקות ובלי בכי.
לא משנה כמה רבתי עם אמא שלי לרוב כיבדתי אותה.
לרוב. לא תמיד.
היה קשה בהתחשב בנסיבות.
יצאתי מהמטבח חזרה לסלון וראיתי את דניאל עדיין יושב שם.
״בחיים לא חשבתי שאנשים טחונים מכבדים את ההורים שלהם.״ צחק ולא הזיז את עיניו מהסרט שראה.
״כסף זה אשליה, מיליון דולר זה רק ערמה של ניירות ירוקים עם ציור של גוי, אף אחד לא יכבד אותך אם אתה לא מכבד את אמא שלך.״ גם לי היה קשה לפעמים לכבד את אמא שלי, אבל התאמצתי וניסיתי מה שיכולתי.
הוא הסתכל עליי עכשיו, אבל לא סובבתי את פניי אליו.
במשך שאר הסרט הוא לא הוריד את עיניו ממני והכרחתי את עצמי לא לסובב את הראש ולהתנפל עליו בנשיקה.
״טוב נו מה?״ התפרצתי והסתובבתי אליו.
״אני אוהב אותך.״ אלוהים מה שהמילים שלו עשו ללב שלי.
דניאל לבש את המדים, רק את המכנס לפחות, הוא היה בלי חולצה וזה רק גרם לחדר להתחמם.
אני לבשתי מכנס קצר מאוד וחולצה לבנה שלו שהגיעה לי עד אמצע הירך.
״גם אני אוהבת אותך, אני לא מאמינה שאתה מתגייס.״ נענעתי את ראשי כלא מאמינה וטבעתי בעיניו הכחולות.
״בואי לפה.״ הוא הניח את ידו על חיקו וכמו כלב מאולף התקדמתי עד שהתיישבתי על רגליו כששני רגליי משני צידי גופו.
״אני לא עוזב אותך את יודעת.״ הנהנתי אליו, אבל זה הרגיש כאילו הוא עוזב אותי.
״אני ממש מקווה שלא תהיה לך מפקדת, אני מעדיפה פי מליון מפקד.״ הוא חייך ורכן לנשק את שפתיי, התרחקתי.
סתם רציתי לגרות אותו.
רכנתי אליו עד ששפתיי היו מילימטר משפתיו.
״נסיכה, את מתגרה.״
״אני יודעת.״ לחשתי והתרחקתי שוב כשניסה לנשק אותי.
תפסתי את ידיו שהתכוונו לתפוס את צווארי, למרות שאני בטוחה במאה אחוז שאם ינסה הוא ישחרר את ידיו בקלות.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
