״שיט המפתחות!״ מלמלתי לעצמי כשהלכתי לכיוון המקום שהחנתי את האופנוע אתמול.
לא יודעת למה, אבל המשכתי ללכת לשם למרות שלא היה לי את המפתחות.
״איפה הוא?״ לחשתי לעצמי שוב וחיפשתי את האופנוע כמו מטורפת, הוא לא היה במקום שהחנתי אותו.
והוא מסתבר גם לא בחניות של החוף.
״איפה האופנוע המזויין!״ איבדתי סבלנות כשחזרתי למקום שהחנתי את האופנוע אתמול, אחרי חמש דקות של עצבים אחי ודניאל יצאו מהפנימייה והתקדמו אליי.
״מחפשת את האופנוע?״ שאל אחי כשהתקרב אליי והיה ברור שהוא יודע איפה הוא.
״אם החזרת אותו אתה תצטער על זה.״ סיננתי, הוא משך מכתפיו והסתובב חזרה לבניין, ודניאל אחריו.
״או לא, ממש ממש לא, תעצור עכשיו ותגיד לי איפה האופנוע.״ דרשתי כשרצתי לחסום לאחי את הדרך.
״תסתדרי בעצמך ליבי.״ אמר ביובש והתקדם לעבור אותי, התכוונתי לחסום אותו שוב אבל הוא פשוט דחף אותי באגרסיביות הצידה עד שכמעט ונפלתי.
״ואז הוא מתפלא למה אני שונאת אותו.״ מלמלתי והתייצבתי על הרגליים כשאיתמר נכנס לבניין.
נאנחתי והסתכלתי על דניאל, עם כמה ששנאתי אותו אני בטוחה שהוא היחיד חוץ מאח שלי שיכול לעזור לי.
״איפה הוא דניאל?״ התחננתי.
״לא יודע ליבי, אולי כדאי שתקשיבי לאח שלך.״ התחמק, הוא יודע. הוא החזיר אותו ואני בטוחה בזה.
לא סתם איתמר בא להעיר אותי היום ולא נעל את הדלת, הוא אמר לדניאל איפה המפתחות כשהתקלחתי כי בכל זאת לא ממש החבאתי אותם. שמתי אותם על השידה שלי, וזה למה דניאל נראה כאילו חזר מאיפשהו כשנכנס לקפיטריה הבוקר.
״יש לך מכונית?״ החלטתי לשאול במקום להמשיך להתחנן שיגיד לי איפה האופנוע כי אני כבר יודעת שהם החזירו אותו לחנות.
ולא ממש מתחשק לי לנסוע במונית כשיש לי מישהו שיקח אותי. והוא יעשה את זה אם ירצה או לא.
״יש לי אופנוע ליבי.״ אמר כאילו זה מובן מאליו.
״קח אותי אליו.״ דרשתי, הוא נשף והנהן בחוסר רצון כי ידע שאני לא יפסיק לחפור לו, ולא כדי לו להתחיל לריב איתי עכשיו.
״הנה האופנוע ליבי.״ אמר בקול מיואש והצביע על האופנוע שלו.
״אופנוע זול.״ פלטתי את המחשבות שלי לפני שהספקתי לעצור את עצמי ובחנתי את האופנוע.
״כן, לא לכולם נופל כסף מהשמיים.״ התיז וראיתי איך הוא מתעצבן.
״לא התכוונתי לזה ככ-״
״תחסכי ממני ליבי.״ קטע אותי בכעס. הנהנתי בחוסר רצון והתקרבתי לאופנוע יותר.
״אפשר את המפתחות?״ שאלתי בישירות כי אזלה לי כל הסבלנות.
״לא.״
״מה אכפת לך לתת לי?!״ צעקתי והרגשתי שאני שניה מלהרביץ לו.
״כי לפני שתי שניות ירדת על כמה שהאופנוע זול ועכשיו את רוצה אותו, וחוץ מזה אני לא אתן לך לנסוע לבד על האופנוע שלי.״ אוקיי אולי ההערה שלי לא הייתה במקום אבל זה לא אומר שהתכוונתי אליה, וחוץ מזה רואים אליו שהוא לא סומך עליי בנושא הזה.
מסתבר שהוא רכושני לאופנוע שלו כמו אח שלי.
״אז תסיע אותי.״ הצעתי את האופציה היחידה שאני אלך מפה בלי עוד ריב.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
